הילד שלך מאושר?
מה לא נעשה בשביל הילדים שלנו? בשביל לראות את החיוך הזורח שלהם? האמת, הם לא צריכים כל כך הרבה... חלקנו חושבים כי אם נרכוש עבורם את הירח והכוכבים נעשה אותם מאושרים... לא כך הדבר. אושר מעין זה הוא אושר רגעי, והאם את זה אנחנו מחפשים? ליקטתי מספר רעיונות פשוטים, שיגרמו לילד שלנו להיות מאושר, נאהב ובטוח. 1. הילד שלך הוא לא אתה, לעיתים אנו מנסים להוביל את הילדים שלנו להיות אנחנו, או להגשים את החלום שאנחנו לא הצלחנו להגשים... אפשרו לילד שלכם להתפתח ולהיות מה שהוא מרגיש, רוצה ומתאים ל
5 דברים שלא ידעתם עליי
אני מודה, שאני מהאנשים הפרטיים, ולא אוהבת חשיפה של הפרטיים האישיים שלי, אבל כאשר הועלה הרעיון לפוסט כזה בישיבת מערכת האחרונה, לא יכולתי להישאר בחוץ! אז הנה חמישה דברים שלא ידעתם עליי: #1 זמן איכות שלי עם עצמי בכל יום שישי בשעה תשע בדיוק תמצאו אותי אצל המניקוריסטית שלי מתפנקת לי בשעה של שקט ומורחת לק. אני אוהבת לק לא שגרתי, כזה שמח עם ציורים. השעה והיום הזה קבועים כבר שנים וזהו הזמן שלי לעצמי. חשוב לי מאוד להקדיש את השעה הזו, פחות בגלל הלק ויותר בשביל הזמן איכות הזה שלי עם עצמ
5 דברים שלא ידעתם עלי
חמישה דברים שלא ידעתם עלי. רגע. אם לא ידעתם, אז אולי כדאי שנשאיר את זה ככה? כלומר, אם אתם לא יודעים, אז בטח יש סיבה- או שאלה דברים ממש נוראיים, או ממש מדהימים (ואני לא רוצה לצאת שוויצרית) או ממש מביכים (טוב, כאלה יש לי בלי סוף) או דברים ממש מצחיקים, אבל לא מצחיקים בצורה טובה... יכול להיות גם שאלה דברים ממש לא מעניינים, ואז מי בכלל רוצה לדעת? אכן בעיה קשה. חמישה דברים שלא ידעתם עלי. אתגר של ממש. אז ממה אני אתחיל? מספר הזכרונות של סוף כיתה ו'. המחנכת כתבה לי זכרון שהתחיל במילים
5 דברים שלא ידעתן עליי
מעולם לא הואשמתי בהיותי מסתורית. אני לא ממש יודעת להסתיר דברים וגם אין לי שום עניין בכך. עם זאת, אפילו לספר פתוח כמוני יש כמה שפנים בכובע ושלדים בארון. בישיבת המערכת האחרונה, נתבקשנו לחשוב על רעיונות לפוסטים ואז אחת מהבלוגריות הציעה שנעשה בלוג הופ עם הכותרת: ״5 דברים שלא ידעתם עליי״. טוב, נו... למען האמת, זאת הייתה אני (רואות שאני לא טובה בלהסתיר). חשבתי על הרעיון כשראיתי כותרת באחד העיתונים שהבטיחה לגלות 5 דברים שלא ידעתי על שחקנית/דוגמנית שאת שמה אני כבר לא זוכרת. ובגלל שסי
עכשיו כשאני בת 72 אני נהנית להיות אפילו צפרדע מצרית.
הדגים שבישלתי לסדר כבר
מאוחסנים בביתה של הבת בנתניה.
שם נחגוג את ליל הסדר
הצלי שגם הוא ינוע לשם
מתבשל לאטו
התלמידים שלי במועדון
הגמלאים בסירקין
בחוג "פשט ודרש ומה שבניהם"
כבר מוכנים לליל הסדר
הם יודעים שהגרסה הקדומה
של ההגדה כתובה במסכת פסחים.
עברנו עליה היום בתענוג רב.
הבגדים שלי לחג מוכנים
מכנסיים יפים שחורים
וחולצה רקומה כחולה.
הבית פחות או יותר מסודר ונקי
יש עוד מה לעשות.
הפרחים באדניות פורחים
באדום וחוגגים את תחילת הקיץ.
אני עייפה ולכן בע
עכשיו בגיל 72 אני נהנית מזיכרונות רומנטיים בהחלט מהרפתקה מסעירה בלב ים .
פעם לפני שנים רבות
נסענו יוסי ואני לחופשה
לשלושה ימים באי רודוס
ובאחד הימים הפלגנו
במעבורת קלה
לעיר תורכית סמוכה לאי
שאיני זוכרת את שמה.
הים היה שקט
ומראה המים היה
כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר
וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר
יוסי ישב על הספסלים
הדו כיווניים
שעל פני הסיפון
ואני עמדתי בחרטום הספינה
מוקסמת מהמים הצלולים
ומנוף הסביבה.
לפתע החלה נושבת רוח חזקה
הים השקט שינה פניו
והפך לים סוער.
המעבורת הטלטלה
על פני המים כקליפת אגוז רפה
והאוניה ח
עכשיו כשאני בת 72 אני מבינה ששיער שיבתי עטרת חן הוא לראשי
אחרי הצביעה -צעירה ב50 שנה נטשתי את כל ההכנות לחג ויצאתי באחת לעיר לקנות לי בגד יפה לליל הסדר. נכנסתי לחנות הבגדים
והזבנית שלוותה אותי
בעצתה
שאלה אותי לפתע:
"למה את לא צובעת
את השיער שלך?
את תיראי צעירה
בעשר שנים לפחות."
השבתי לה: "כי אני
אוהבת את המראה שלי
בדיוק כמו שאני"
היא הביטה בי מופתעת
ולא ויתרה.
"תצבעי, כדאי לך",
הפצירה.
את כל כך לבנה.
כל השער שלך
כבר כמעט לבן לגמרי.
את נראית ככה
כל כך מבוגרת"
ככה אני אוהבת
השבתי בסבלנות
ראויה לצי
