40 שנה (כמעט) הלכתי במדבר, עד אשר מצאתי את שאהבה נפשי
כן. חיכיתי לרגע הזה יותר מדי זמן. ההליכה במדבר הייתה מתישה ויותר מכך, היא גרמה לי להרגיש שזה כנראה לא יגיע בגלגול הזה... אבל אני לא הפסקתי להאמין, ולו לרגע אחד, שזה יגיע בזמן הנכון ועם האיש הנכון. אין ספק שהיושב במרומים יודע בדיוק מה הוא עושה, רק למה לקח לו כל כך הרבה זמן??? כן. יש לי כל כך הרבה מה להגיד על השנים האלה שבהן הייתי נוכחת בכל רגע ברגעי הגדילה של חיי לצד הציפייה הלא נגמרת לאהבה אמתית, בית ומשפחה. כל כך הרבה אכזבות היו מנת חלקי, רגעי משבר ואינספור חיטוט במקומות הכו
עכשיו בגיל 72 אני מבינה שאני רומנטיקנית שבורת לב!
אתמול ברחוב קשיש חמוד מושיט לי יד מבקש ממני לעזור לו לחצות את הכביש.
"הרמזור מתחלף במהירות" אמר.
"אני מתבלבל כשהוא מתחלף" הוסיף.
שלבתי ידי בידו וחצינו שנינו
יחדיו אט אט את הכביש.
הרגשתי גאווה גדולה בלב
גבר אמנם קשיש ביקש את ידי.
והוא הרגיש את חום ידי בכפו
וחייך אלי
ואני חייכתי אליו בחזרה.
(בפה סגור כמובן כדי שהוא
לא יבחין ברווח שבין השיניים שלי).
ידעתי בלבי שאם היינו צעירים
בחמישים שנה היינו מתנשקים.
בלהט, עכשיו ,כאן באמצע הכביש
אבל בגיל 72 שנינו פתא
5 דרכים לצאת מתקיעות
מכירים את התחושה של התקיעות. לא משנה מה אתם עושים כלום לא זז. קבלו 5 דרכים לצאת מהתקיעות. זה מה שעזר לי כשהרגשתי תקועה בזמן שעשיתי פרוייקט ל
סינגל בן שמן
יש לנו מסורת, לספי ולי, מאז שאנחנו ביחד, לצאת לטיולים בימי הולדת. בנובמבר האחרון שמנו פעמינו לכיוון יער בן שמן, לעשות את סינגל הרצל. מחקר מקדים ברשת גילה לנו שזה מסלול למתחילים, שזה מה שאנחנו (לא רכבתי מעל לשנה באופניים). מאחר ומעולם לא רכבנו בסינגל חשבנו שזה מושלם בשבילנו. התעלמנו מהתגובות המסוייגות שדיברו על כך שהסינגל מצריך טכניקה. "מה זה אומר טכניקה?" חשבתי לעצמי. היום אני יודעת. אז הסינגל אכן מצריך יכולת טכנית טובה על האופניים. שזה אומר יכולת תמרון בתוואי שטח משתנה במהיר
מי ימלל גיבורות ישראל?? ואיך זה קשור לחנוכה והקול הנשי שלנו
זמן לשאוג! הפעם אני רוצה להתחיל איתך. כן כן את. אני יודעת שאת כאן. אני רוצה להגיד לך שאני רואה אותך. מרגישה אותך ואת לא לבד. את אולי מרגישה שמשהו מתחיל להשתנות. איזשהו צוהר נפתח. סיכוי למשהו טוב. אני רוצה לחזק אותך בהרגשתך. אכן משהו טוב קורה. משהו שנותן לי, לך, לנו יותר כוח. משהו בנו מאס בשתיקה. אין כל סיבה יותר לתת למצבים שפוגעים בנו להתקיים יותר. אני רוצה שתדעי שאם התלבטת או חששת שאולי עכשיו לא כדאי, אז דווקא כן. השמיעי קולך! גם אם זהו קול שנדם, סבל, הושתק כל כך הרבה זמן. א
על הניסים ועל הנפלאות
אוהבת את חנוכה. מאוד אוהבת את חנוכה.
כנראה שאחת הסיבות הראשוניות לכך הוא שנולדתי בחנוכה או כך לפחות חשבתי עד שהרמתי טלפון לאמא שלי כדי להבין באיזה נר בדיוק זה היה...אז זהו. ברגע שהתחילה לחשוב על התשובה הבנתי שעבדו עלי. זה היה סביב חנוכה, לפני, אחרי מי זוכר אבל זה כנראה היה מספיק קרוב לקרוא לי אורית על שם חג האורות. *אני בסוודר הלבן :) והכי הורס זאת שמעשנת מאחורה...הגיוני לא? אז למרות שהעציב אותי בגיל 39!! לגלות שלא נולדתי בחנוכה כפי שחשבתי, אני עדיין נמשכת לאורות האלה, ללכי
צומת אחד וארבע פינות בלב
מי מזהה את האיש בתמונה? אם אתם מזהים את האיש בתמונה... אז אתם שייכים לדור שהכיר את המושבה.... דור שגדל כאן בעיר בשנות ה-70 וה-80 (או לפני....), וזוכר כפר סבא אחרת..... כפר סבא שבמרכזה פרדסים, שדות של חמציצים, טעמים וריחות של ילדות שכבר אין דרך לשחזר.... להפתעתי פגשתי אותו בבית קפה ארומה במתחם G, שיפשפתי את עיניי... איך זה יכול להיות? הרי לא ראיתי אותו מאז שהגשתי לידיו כמה לירות תמורת המנה....בפינת הרחוב... והרי רק בשבוע שעבר צילמתי ותיעדתי אותה, את פינת הרחובות בהן מתרחשת זיר
?!?"סודי ביותר"
היא חברה שלי בפייסבוק כבר זמן רב.. מעולם לא קראתי אותה עד ש.. היא כתבה פוסט אחד שהעיר אותי, קראתי, הגבתי ומאז אני מציצה בה לא מעט .פניתי אליה וביקשתי לראיין אותה, כי רציתי לשמוע אותה אומרת את הדברים. למרות היותה כל כך עסוקה, רוני פינתה לי זמן וריתקה אותי בתשובותיה.. עכשיו תורכן: שם: רוני פרידמן עיסוק: יזמית ומרצה רוני האם תוכלי לספר לי מעט על הילדות שלך- הילדות שלי היתה ילדות מאושרת, קיבלתי מהוריי כל מה שחפצתי בו. ברמה החומרית היה הכל. ברמה הרגשית נפער בור לאור העובדה שגדלתי
הפתרון לבדידותה של העצמאית
מרבית חיי הייתי שכירה, מוקפת באנשים. כשיצאתי לעצמאות, לפני 5 שנים, גיליתי סוד גדול שרבים לא מדברים עליו. קוראים לתופעה הנרחבת הזו "בדידותה של העצמאית". התופעה תוקפת ביתר שאת עצמאים בעלי עסק זעיר (1 עד 5 עובדים), ועוד יותר עצמאים העובדים מהבית. הבדידות הזו תוקפת בכמה מישורים: ראשית, כדי לעבוד מהבית יש צורך במשמעת עצמית מברזל. תמיד הרבה יותר קל ונח ל"לברוח" לדברים אחרים, למשימות פחות דחופות או מקדמות וכמובן, למטלות הבית והחיים שסביבנו, שלא בהכרח נוגעים לעסק. שנית, ה"לבד" הזה, מ
מי שלא טוב לו, ולא שמח לו, שכף לא ימחא
יהונתן שלנו ביום שישי האחרון (23.12.16) חגג יום הולדת שנה, מזל טוב ילד אהוב שלי. כאמא של יהונתן וכאחת שמחפשת סיבות למסיבות ולייצר שמחות בחיים, לא הייתה לי בכלל דילמה עבור השאלה שכולם שאלו: כן לחגוג יום הולדת? לא לחגוג יום הולדת? והיו שאמרו - זה בשביל ההורים ולא בשביל הילד- הילד לא מבין כלום בגיל הזה. סליחה? בואו נתחיל מההתחלה... יהונתן שלי ילד בוגר, ילד נבון, שמבין הכל ויודע הכל, זה מה שאני חושבת על הילד שלי! ויותר מכך, אני אמא לילד בן שנה, עברתי שנה כה מאתגרת כאמא בפעם הראשו
