כפר סבא שלי - עיר קהילתית מחבקת

אני בכלל חיפאית.

שנינו חיפאים. נולדנו בחיפה, גדלנו בחיפה, הכרנו בחיפה, נישאנו בחיפה. אפילו בתנו הבכורה נולדה בחיפה.

אבל בקלות דעת של זוג צעיר עזבנו את עיר הולדתנו ואת משפחותינו ועברנו לגור קרוב לאוניברסיטה שבה הוא עמד להתחיל ללמוד. אוניברסיטת בר אילן.

וכך, בטעות, בכלל בלי שהתכווננו, מצאנו את עצמנו ב... פתח תקוה. שם גרנו עשר שנים, שבמהלכם בכל פעם שנשאלנו מאיפה אנחנו או היכן אנחנו גרים היינו עונים :

"אנחנו חיפאים. כרגע, באופן זמני, אנחנו גרים בפתח תקוה" – כך משך עשר שנים.

מגיעים לכפר סבא

מיום שהגענו לכפר סבא הרגשנו שייכות.

עברנו לכפר סבא בדצמבר שנת 85. עם ענת בכיתה ד' ונדב בטרום חובה, שאותם היסענו לבית הספר ולגן הילדים בכפר סבא כבר מתחילת שנת הלימודים. שיר כבר נולדה שנתיים לאחר מכן, בחדר לידה ב"מאיר".

אבל תחושת השייכות שלי התחילה ביום שבאתי לרשום את נדב לגן.

קיבלנו את הגלויה הזו שמפרטת את שעות הרישום, ואני שינסתי מותניי והתכוננתי לגרוע מכל.

בפתח תקווה ההרשמה לגנים הייתה יום של סיוט. בירוקרטיה במירעה. בתוך בית העירייה הכעור האפרורי, עם תורים שלא נגמרים ועם פקח עירוני ושוטר במדים ששמרו על הסדר בתורים האינסופיים. סיוט.

כך, בתחושת מועקה ואין ברירה, יצאתי לדרך ושמתי פעמיי לעיריית כפר סבא.

הצטיידתי מראש בכתובת, הימים כמובן טרום עידן ווייז ואו טלפון סלולארי. הגעתי לרחוב וייצמן, הרחוב הראשי של כפר סבא, והתחלתי לחפש. לא ראיתי שום בניין שבעולם המושגים שלי נראה כמו עירייה.

כשלא מצאתי התחלתי לשאול עוברים ושבים.

לתדהמתי הפנו אותי לבניין מתוק עם גג של רעפים אדומים, שהסתתר מאחורי שורת ברושים, ונראה כמו לקוח מציור של פעם. הם התעקשו שזו העירייה. פעורת פה החניתי את האוטו והלכתי לחפש את מחלקת החינוך.

חיפשתי את מחלקת החינוך, או איפה שנרשמו אז לגנים. חיפשתי תורים אימתניים, ו... מצאתי כניסה צדדית מתוך הגינה לבית שנראה כמו הבית של מיץ פטל.

המפגש הראשון – שירות שהוא חיבוק

חבל שאני לא זוכרת את שמותיהן של שתי הנשים המקסימות שפגשתי שם. הן כמו חיכו רק לי, במאור פנים ובחיוך גדול, וכששמעו שאנחנו עומדים להגיע לעיר קידמו אותי בברכת "ברוכים הבאים" שהייתה אמיתית ומשמעותית ולוותה גם במעשים.

הן לא התעצלו והביאו מפה של העיר ( מנייר, אמיתית, גדולה, של פעם) ופתחו והצביעו בפניי על איפה אני עומדת לגור והמליצו על הגנים הקרובים ביותר למקום מגוריי.

זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם כפר סבא, זו הייתה קבלת הפנים החמה שבעקבותיה הרגשתי במיידי חלק מהעיר הזו. כן, חיפאית במקור, אבל כפר סבאית. גרה בכפר סבא, ממש בלי להתנצל.

חיבור לפעימה הנשית בעיר

במשך השנים, בתוך העשייה העמוסה של עבודה וגידול משפחה והקמת עסקים, לקחנו כמובן חלק בתוך קהילות שונות בתוך העיר, אבל דווקא השנה האחרונה היא מבחינתי שנה של חיבור מהותי לאיכויות הקהילתיות של כפר סבא.

זה התחיל כשזכיתי להצטרף לנבחרת הבלוגריות של מועצת נשים כפר סבא, בהובלת יונית צוק , הבלוגריסטית, אושיה ואישה מדהימה.

יונית צוק האישה והאגדה

פתאום, בהיותי חלק ממועצת נשים, נחשפתי להמון עשייה קהילתית משמעותית, שבאה לתת ערך, להשפיע, לתרום, להיטיב.

הכרתי נשים איכותיות מדהימות, וזכיתי להיות חלק מהפעימה הנשית בעיר. נחשפתי לעשייה הבאמת מרגשת שיש כאן בתחום הקהילתי.

הצטרפתי למועדון נשות העסקים של כפר סבא, ואף התנדבתי להרצות בבית לנשים בחופשת לידה.