רילוקיישן לפני 52 שנה

בהשראת כתיבת קורות חיים / ויסלבה שימבורסקה

נולדתי בבת גלים את רעש גלי הים אני זוכרת וריח המלח והדגה עדיין באפי. לעיתים אמא החליפה את העוזרת בגן חברתה הטובה של הגננת. זוכרת היטב את חיילי חיל הים בשורה עורפית בתרגילי ת"ס

רועדת מפחד ומתחבאת מאחורי שמלתה של אימי הייתי בת 4 כשעברנו דירה לשכונת נווה שאנן למרגלות הרי הכרמל, מול הטכניון. קומה רביעית בשיכון - כל משפחה זכתה בדירה בהגרלה.

לידנו מכולת - ינקו ובקצה הרחוב תחנות אוטובוס ומוניות שירות כדי 'לרדת' להדר לשוק תלפיות.

חלפו עוד ארבע שנים ואבא'לה שלי קיבל קידום וטסנו ל פָּרַס - ( אירן )

אבא טס לפנינו - להסדיר את כל 'העניינים' אמא, אחותי הגדולה ואני הגענו אחרי שלושה חודשים, ​חיינו בעיר קזווין שעתיים מעיר הבירה טהרן.

טיסת לילה. שנת 1965. הגענו לטהרן. אבא חיכה לנו עם הנהג. נסענו לקזווין לבית שהכינו לנו.

60 משפחות היו בקזווין, למדתי בבית ספר ישראלי.

כל ילדי בית הספר בקזוין

כיתה ג עם המורה מרים ושרת בית הספר( לא זוכרת את שמו )

זוכרת 'שחגגתי' כפי שאבא תמיד סיפר עלי.

מכתב שכתבתי לסבא וסבתא ואני בת 8