המלצה על ספר – "פלא" מאת ר"ג פלאסיו
בכל פעם שהלכתי לחנות הספרים כדי לקנות איזשהו ספר, המוכרת שכבר מכירה אותי ואת משפחתי היטב הציעה לי לקנות את "פלא". הראתה לי את הספר אשר מצוין עליו בברור כי הוא רב מכר. לא יודעת למה לקח לי זמן עד שבסופו של דבר השאלנו את הספר מספריית הילדים של העירייה. האמת היא שהיינו צריכים להזמין את הספר ולהמתין עד שיגיע, כיוון שהיתה רשימת המתנה עבורו. מבחינתי זהו סימן חיובי ומעורר סקרנות גדולה עוד יותר. ביום שהתקשרו מהספרייה להגיד שהספר הגיע, פיניתי אחה"צ והלכתי לאסוף אותו. (כבר סיפרתי לכם כמ
שניה לפני שהחופש הגדול נגמר
זהירות- פוסט זה הוא לילדים בלבד!!!! עוד שבועיים החופש הגדול הנפלא הזה חומק מאיתנו ושנת הלימודים מתחילה ובדיוק אז אתם תמיד נזכרים שלא הספקתם ל... והזמן עבר מהר מידי.... כשבעצם שבועיים קודם לכן הייתם עסוקים בלרבוץ על הספה, לאכול בלי הפסקה לצפות שוב ושוב באותן סדרות והתקשורת שלכם הסתכמה בערך ב3 משפטים "אני רעב" "משעמם לי" "תפסיקי לחפור" אז כדי שזה לא יקרה גם לכם ריכזתי כאן כמה רעיונות למימוש בשבועיים הקרובים אז במקום לחפור לאמא אפשר.... 1. ללכת לקניון 2. ללכת לים\לבריכה 3. לאפות
אשת השבוע - ראיון עם לירון גור שטייגמן
בקצב המהיר של המאה ה 21 ובשגרה כל כך תובענית, אנו הנשים צריכות לתפקד בכל כך הרבה חזיתות. חיינו הם כמו מירוץ עכברים מטורף, והעומס הזה של החיים תובע לא פעם מחירים ומשתלט על כל חלקה טובה. . אנחנו דורשות מעצמינו הרבה, וחולשות על פני תפקידים רבים – ביחד עם קריירה תובענית, חשוב לנו להיות אמהות מכילות וסבלניות, בנות זוג אוהבות, חברות מסורות, בנות טובות להורינו ועוד ועוד . כפועל יוצא קורה לא פעם שאנו דוחקות הצידה את החלומות שלנו, משתיקות את הרצונות שלנו, את ההגשמה העצמית מטשטשות בתיר
וואוו, עברתי כבר חצי מהדרך
חצי מתוך שליש זה... כלומר, חצי מהשליש הראשון של ההריון.. ובכל זאת, זה מרגש מחדש כל פעם. הרגע שלחתי לענת את הפרק השישי עם התיקונים והתוספות. וזה בערך חצי. למה בערך - כי כל הזמן בא לי להוסיף ולכתוב עוד ועוד. כי הידע אף פעם לא נגמר, הוא רק מתרחב וגם כי אני יודעת שיש פרקים שייתפצלו ויהפכו מפרק אחד לשניים ואולי אפילו שלושה פרקים. Photo credit: Prakairoj עובדים על הספר ולמה אני מחלקת את זה לשלישים (כי הרי זה לא באמת הריון... ) האמת, שזה בגלל ענת העורכת. זאת מתודת העבודה שלה. עוברי
בא לי פשוט לחבק אותם
"הוראה מתקנת?, מקרבת או איך להעצים את הילד שלי זה מתחיל בטלפון מגשש... "שלום, קיבלתי את הטלפון שלך מ... ורציתי לוודא שאת עושה הוראה מתקנת" "אני לא מתקנת" אני אומרת כבר לא בהתנצלות ומסבירה לאם (זה באמת מעניין במהלך כל שנותיי פנה אליי רק אב אחד תמיד אלו היו אמהות) במשפט או שניים מה אני כן עושה בדרך כלל היא עוד לא פנויה להקשיב היא רוצה לשתף... היא רוצה לדעת שאני יכולה "לתקן" את הקשיים, אי היכולת והתסכולים... זה תמיד נשמע דומה.. אני שומעת את המשפטים הדידקטיים והמלחיצים שנאמרו להו
