לצאת מהקופסא בימי ההולדת של הילדים
את דקלה עמית, המייסדת והבעלים של "תיבת ההפעלות" אני מכירה כבר כמה שנים טובות. האמת היא, שאנחנו אפילו חברות טובות. כאמא, הרעיון של דקלה תמיד קסם לי, גם אם קצת הפחיד אותי בהתחלה (להפעיל ילדים לבד??? אמאל'ה!!). אבל מודה, שעם השנים זה עבד לי יפה. גם הפעלתי שני ימי הולדת באמצעות התיבה וגם פעם, בעבר, כשהיה לי צהרון, הייתי משתמשת ב"בית מארח" שלה המון. אבל תעזבו את מה ואת מי שאני מכירה. חשוב לי, שאתם תכירו אותה, כי דקלה, בעיני היא מיוחדת ומעוררת השראה. (צילום: ניקי סוביק) נפגשנו לכוס
סקס והעיר ה (לא כל כך) גדולה
הכל התחיל באמצע. בדיוק בדיוק באמצע של ה'בלאגן'.
גופות מלאי תשוקה, בוערים, נצמדים, מתאחדים...
ישנה הרגשה של איזשהו שיא, של פרפורים קטנטנים בגוף, אבל עם כל צעד ורגע שעובר,
אני מבינה שזהו. לא יהיה יותר ממה שקורה עכשיו וזה, איך לומר...לא מספיק יותר עבורי. זה מצחיק אותי היום להיזכר, שהסיבה שבזכותה צללתי עמוק והסכמתי להכיר את האישה המינית שבתוכי, היתה סיבה די פשוטה, אולי אפילו קצת אנוכית. כן. במפגש מיני אחד פתאום זה היכה בי.
זה כבר לא עושה לי את זה - ה"לינאריות" הזו. נוסחת ה "א
"אז למה לי פוליטיקה עכשיו?"
אני חושבת שזו האימהות - האי של מהות או האי מהות שלי במרכז שעוררו אותי לחשוב קהילתית,
איפה שהוא בשלהי התואר הראשון שלי החלטתי לצרף לפסיכולוגיה את מדעי המדינה כשהראשונה היתה הדבר, בפועל כמו שהבורא אוהב תוכניות לחוד ומציאות לחוד - התחלתי מתאהבת בשנייה, ההגות והפילוסופיה סביב התקבצות הפרטים לקבוצה גדולה בעלת עניין ריתקו אותי אבל לא רק גם המתח התמידי בין חופש למשילות והשיטות לעדן ולפשר עליו מצאו אותי מתעניינת במיוחד במרחב הציבורי. לא רק פוליטיקה אני נשבעת, במקרה נפלתם על שבוע כזה
למה לא כדאי להתחיל מבראשית
למה להתחיל מההתחלה אם אפשר להמשיך מאותה נקודה שבה הפסקנו בסוף השנה שעברה אשר חרטה בנשמתנו את צלקות הקשיים ורגעי המשבר לצד נקודות האור שעזרו לנו להרים את הראש ולהתקדם קדימה? אתם מכירים את המשפט הזה: אני ממש רוצה לחזור לגיל 20 אבל אם השכל של היום...כמה דברים הייתי עושה אחרת. אז לא חמודה, את ממש לא יכולה לחזור לגיל 20. קראתי השבת את פרשת בראשית. אכן התחלה מרשימה של סיפורו היוצא דופן של העם היהודי. לכל אדם בעולם ישנו סיפור משלו או אפילו רגע אחד העושים את חייו. בכל פעם הוא יספר או
יד שניה אהבה ראשונה
יום שישי האחרון של חול המועד ואני שמה פעמיי אל פסטיבל סוכות בחנויות יד שנייה בכפר סבא. בשנתיים האחרונות הפכה כפר סבא, העיר הירוקה, למעצמת חנויות יד שניה, הסתקרנתי מאוד מה הייתה המוטיבציה לפסטיבל ויצאתי לחקור ולהנות. בהיותי חובבת חנויות יד שניה, אני מכירה את רוב בעלות החנויות בעיר, לבשתי את מיטב מחלצותיי, שנקנו בחנויות יד שניה כמובן, ויצאתי לכבוש את העיר! התחלתי את המסע לפי מפת האירוע, ביקרתי בכל חנות ושאלתי את בעלות החנויות את אותן השאלות: קצת על החנות מה היחוד של החנות? טיפ
יש לי סרטים בראש
5:20 בבוקר שבת. התעוררתי ואני לא מצליחה להירדם. מחשבות על "מה המלל הנכון שיהיה בסרטון ל"הדסטארט" מטרידות אותי
אז למה "האלכימיה של ההורות"?
ההורות שלנו בנויה מהרבה יסודות, והארבע העיקריות שבהן: העבר האישי שלנו, העבר המשפחתי שלנו, החלומות שלנו והקשר שלנו עם בן/ בת הזוג שלנו ומה שה
מה הסוד בתקופת חגי תשרי שמשרה עליי קסם?
אני מאוד אוהבת את ראש השנה ובכלל את תקופת החגים, חגי תשרי. זה מזכיר לי את ילדותי ואת הדרך בה היינו חוגגים אצל סבתי ביחד עם כל בני הדודים. היה בזה מין קסם! כולנו ביחד סביב לשולחן ארוך וסבתי מנהלת את העניינים עם רמזים סמויים. זר לא יבחין, אבל אנחנו ידענו – לכל אחד יש תפקיד, מקום בהיררכיה המשפתחית. אני תמיד ישבתי ליד בני הדודים שלי, אלו שגרו בירושליים ולא היינו מתראים לעיתים קרובות. לשבת לידם תמיד אפשר לי להשתולל קצת בחסותם, לעשות קצת שטויות וצחוקים. עד היום כשאנחנו כבר די גדולי
