החבר הטוב והמסוכן של כל אחת מאיתנו
מזל, מזל שהיא התקשרה אלי יום אחד בחודש אוקטובר. אישה בוגרת בשנות החמישים של חייה. פנתה אליי בשמי ואמרה שהגיעה בהמלצת חבר , ניתן היה להבחין בקולה שזועקת לעזרה על אף שניסתה להסתיר זאת. היא בקשה להיפגש בימים הקרובים ואכן תאמנו להיפגש בבית קפה עוד באותו שבוע. הגעתי לקפה וסרקתי את המקום לנסות לזהות את האישה שמעולם לא ראיתי, יש לציין שהמקום היה הומה אדם ובאחת הפינות ליד החלון ישבה לה אישה שראשה מורכן על אף שמעולם לא פגשתי בה משהו בתחושה שלי, אמר לי שזו היא , ניגשתי הצגתי את עצמי וא
עשרת הדיברות להריונית המתחילה – חלק א'
כל הריונית מתחילה מכירה את זה: פתאום לכולן יש מה להגיד לך על הריון ולידה, תינוקות והרגלי אכילה ועוד הצקות על בצקות, הנקות ועגלות. רגע אחרי שההריון הראשון שלי הסתיים לו, ריכזתי בשבילך, הריונית צעירה, את עשרת הדברים החשובים והשימושיים ביותר שלמדתי במהלך ההריון שלי, כדי שתוכלי להגיע ברוגע ובשלווה לחדר הלידה. עשי 1. מצאי לך מנטורית – לנשים בהריון ראשון יש המון שאלות וחוויות שהן רוצות לחלוק ולא תמיד יש להן עם מי. לא לכולן יש חברות או אחיות שכבר חוו הריון ואמהות וסבתות תמיד יגידו ל
כולם באו לתת, כולם באו לקבל...
ה-27 באוגוסט הגיע, יום לפני יום הולדת 13 של אספי היינו במספרה, התאפרנו , התלבשנו ונרגשים נסענו לאולם. נכנסתי עם אספי, מנסה לראות מה הוא מרגיש והאם הכל בסדר איתו. הוא נראה לי בסדר, רגוע משהו. היו שם כבר מעצבת האירוע, הצלם, הדיג'י ואנשי האולם. צוות המלצרים היה בשיחה לקראת האירוע... ביקשתי, אם אפשר, ... להגיד להם כמה דברים ומנהלת האירוע הסכימה בשמחה. "תקשיבו" אמרתי... "האירוע היום לא יהיה אירוע רגיל.." הקול שלי כבר התחיל להישבר "אספי שלי הוא ילד של אהבה, הוא חי ונושם אהבה, הוא ח
לשנות או לא להיות
הערב, כשהתיישבתי לכתוב את הבלוג הראשון שלי, כחלק מנבחרת הבלוגריות של מועצת נשים כפר סבא, נזכרתי במשפט המיוחס להנרי פורד "בין אם את מאמינה שאת יכולה, ובין אם את מאמינה שאינך יכולה - בשני המקרים את צודקת", פתאום הרגשתי בחוזקה איך אני מזגזגת בין המאמינה לבין הלא מאמינה... וכמו תמיד אתן יודעות, ה"לא מאמינה" זאתי יש לה בלי עין הרע קול חזק עד צעקני - אני בלוגרית? מה פתאום? ואם לא יקראו אותי? ואם לא יאהבו? ועל מה אכתוב בכלל ? אז כדי לא לתת לזאתי בתוכי שלא מאמינה להשתלט עלי עשיתי
ארוחת העשר שילדך ישמח לאכול
כשהייתי ביסודי, אהבתי כשאבא שלי הכין לי את ארוחת העשר. אבא שלי הוא מדען מטורף (באופן מילולי ביותר- הוא פרופסור במכון וייצמן), כך שכשהוא הכין לי סנדוויצ׳ים הם תמיד היו אקספרימנטליים באופן זה או אחר. יום אחד, אכלתי לתומי סנדויץ עם חומוס, כשפתאום, באמצע הסנדוויץ, גיליתי שהחצי השני הוא בכלל עם סלט כרוב אדום, גילוי שהשאיר אותי עם חיוך על הפנים לכל היום. בחורף, על קליפת התפוז, אבא שלי היה מייצר פרצוף מצחיק עם טוש מרקר, משהו שלקח לו שתי דקות אבל עשה לי את היום. עד היום אני זוכרת את
דברים שקורים רק בשכונת תשלו"ז בכפר סבא
השכונה שלי היא שכונה מדהימה! כמעט ערב ראש השנה. בשכונה שלידי – הדרים, גרה דנית שהיא ממקימות עמותת "עוטפות באהבה". עמותה, שאימצה לעצמה משפחתונים, בהם גרים ילדים, שהוצאו מהבית בצו בית משפט. העמותה אימצה גם מספר ניצולי שואה. דנית היא אישה מדהימה. מעולם לא פגשתי אותה, אבל אני עובדת מולה כבר מעל חצי שנה והיא אכן עוטפת באהבה הרבה אנשים שזקוקים לחסד. תרומות לראש השנה אני מרימה לה טלפון ושואלת מה היא צריכה עבור המשפחתונים לראש השנה ומקבלת רשימה מדויקת של מצרכים לסדר ראש השנה. בתכנון
דימוי הגוף של הנערה מתחיל אצלך, אמא
כדי להבין איך לדבר איתנו, הילדות שלכן, על הבעיות שלנו ועל דימוי הגוף שלנו, כדאי שתבינו כמה דברים עלינו, על איך אנחנו חושבות ועל כמה שאתן מודל לחיקוי שלפעמים עושה טעויות
כאשר אימא יולדת, היא צריכה ללמוד כיצד לטפל בילד החדש שלה: איך להרגיע אותו כשהוא בוכה, איך להרדים אותו בקלות, איך להאכיל אותו בתנוחה הנכונה ועוד מגוון רחב של הנחיות. נשאלת השאלה: מה קורה כאשר הילד מתבגר? מה קורה כאשר אותה תינוקת גדלה, מתפתחת והופכת לנערה מתבגרת? האם גם אז אותה אימא לומדת כיצד לטפל בנערה המתבג
בר מצווה לילד מיוחד
עוד ארבעה ימים זה קורה הילד הכל כך מיוחד שלי יחגוג בר מצווה כמו כל בן 13 נכון , הוא לא יקרא דרשה, לא ירקוד ריקוד היפ הופ מטורף וגם לא ישיר שיר מרגש ליד כולם. אבל הוא בהחלט יהיה נוכח, מאושר ומלא אהבה. ואתם? אתם תתרגשו עד דמעות... ואני, האישה שמגדלת אותו מזה 13 שנים כבר שבוע ימים לא מצליחה לעצום עין. אספי שלי, אני כל כך גאה במי שהפכת להיות, בעוצמות שלך ובקסם שלך היה מי שאמר "בלעדיך אני חצי בן- אדם" מתוק שלי בלעדיך אני אפילו לא חצי. אתה לימדת אותי כל מה שאף אחד אחר לא יכל לעשות
האחד בספטמבר - יש ממה לפחד
הראשון בספטמבר הוא התחלה עבור מאות אלפי התלמידים וילדי הגנים. זה מרגש, זה מלהיב, זה מפחיד, זה מלחיץ. גם אותם וגם אותנו ההורים. מי שזוהי לו השנה הראשונה שהוא נפגש עם אחת המערכות (גן חדש, יסודי, חטיבה, תיכון), ההתרגשויות מאוד גדולות. האם יהיו לילדים חברים במסגרת החדשה? ב"חדש" יש המון אי ודאות, ואי ודאות היא דבר שקשה לרובינו איתו: "איך יהיה" ? "האם יהיו לילד חברים"? "איך המחנכת / גננת תהיה"? ועוד ועוד ועוד... ככל שאנחנו נהייה יותר לחוצים מההתחלה של הילד שלנו, כך גם הוא. למה? כי
הצבת מטרות ויעדים לקראת השנה החדשה – איך עושים זאת נכון?
כמעט בלי ששמנו לב חודש אוגוסט בא לקיצו ואיתו הסתיים גם החופש הגדול. אנחנו חוזרות אט אט לשגרה ומייד מגלות שעונת החגים שוב בפתח. ראש השנה הוא זמן מצויין לעריכת חשבון נפש, בחינת השנה החולפת ותכנון השנה הבאה. אנחנו מכירות היטב את "החלטות השנה החדשה" שאנו מגדירות לעצמנו בכל שנה, וגם מודעות היטב לתסכול שנובע מהעובדה שתוך חודש – חודשיים (במקרה הטוב), אנחנו זונחות חלק גדול מהחלטות אלו לאנחות. איך השנה המטרות שלנו יתגשמו? קביעת מטרות בתחומים שונים: ראשית, אני ממליצה לקבוע מספר מטרות ב
