יומן כבר קניתן?
לא התבלבלתי. אכן סוף שנה אבל בדיוק הזמן לקבל החלטות על היומן לשנה הבאה. אוהבת יומנים.
כן, אני מאלה שקונות יומן כל שנה וכותבות ביומן את כל הפגישות והמשימות.
אני מאלה שאומרות: "סליחה אבל היומן לא עליי, אז אבדוק ואעדכן" (טוב זה סתם כי שוכחת לקחת אותו)
אוהבת את הרשימות ואז את הסימון שהמשימה בוצעה.
ובעיקר אוהבת (מאז שאני עצמאית) את שלב הבחירה של היומן שילווה אותי השנה.
ואז חשבתי – למה שלא אחלוק את כל הטוב הזה איתכן?
אז הנה המומלצים שלי לשנה זו –
אתחיל כמובן עם היומן של
עכשיו כשאני בת 72 (וחצי) אני יודעת שגם יוסי ואני אנחנו זוג כוכבים רחוקים מאוד מהארץ
פעם שמעתי הרצאה מפי פרופסור חשוב
ששמו צבי מזא"ה הוא קוסמולוג
כך אני חושבת קוראים לזה.
הוא סיפר שרוב הכוכבים אוהבים לחיות בזוגות
יש ביניהם אינטראקציה כך הוא אמר .
ואני רשמתי את המשפט הזה במחברת שלי.
הוא הוסיף ואמר שיש לעתים מעבר
של חומר מכוכב אחד לשני.
אני חייכתי ואהבתי את הרעיון
שזוגות הכוכבים עושים אהבה
אולי כאשר הם חוזרים מהקולנוע ?
והוא גם אמר שאסור לכוכב שלישי
להתקרב לזוג הכוכבים, והוא הכוכב השלישי
רק חג מסביב לזוג הכוכבים.
ונזכרתי במאהב ההוא מרמלה
עכשיו כשאני כבר כמעט בת 73 אני עדיין לא מבינה למה לבית הקפה בעולם של מעלה קוראים "בינתיים?"
כשאת
(זאת אומרת אני)
בת 73
אחדות מהחברות שלך
(זאת אומרת שלי)
כבר הלכו בדרך
כל הארץ
(אני אוהבת כל כך
את הביטוי הזה)
שרה מראשון לציון
ודליה בת רמת הכובש
וזולייט חסין מכל העולם
ואסתר מקדומים
ומרים מירושלים
ולפעמים את
(זאת אומרת אני)
כל כך מתגעגעת
אליהן.
ואז את (אני)
נזכרת שמידי יום
מידי יום
בין ערביים
כאשר את (אני)
יוצאת לטיול
בחיק הטבע
כפי שהרופא שלך הורה לך
כדי שגם את (אני)
לא תלכי בדרך כל הארץ
לפחות לא בקרוב
אז
בדיוק באותה שעה
ה
עכשיו כשאני בת 72 (וחצי) אני מבינה שאמריקה היא לא מכונה שמכניסים זוג זקנים בפתח הכניסה שלה והם יוצאי
כשחנה אוייסקרן נסעה
עם בעלה הרב אליהו אוייסקרן
לאמריקה שניהם נשמתם עדן
לכל החופש הגדול כי הוא היה
מנהל בית הספר לילדי האדוקים
בבית הספר "תחכמוני" ברחובות
והיא היתה הגננת בגן הדתי היחיד
לילדי האדוקים ברחובות.
אימא שלי והחברה הטובה שלה
דינצ'ה בלומברג חשבו או לפחות
אמרו (אולי בצחוק) שהיא ע"ה
תשוב מאמריקה יפה וצעירה
בהירת עור ושיער ועולצת
וגם הוא הרב אליהו אוייסקרן ז"ל
ישוב צעיר יפה תואר.
שופע מרץ עלומים.
ואני כמו תמיד לקחתי כל מילה
שאימא שלי ודינצ'ה
מחשבות של חופש גדול
זה כבר קיץ רביעי שלי בבית עם הבנות.
זה כבר קיץ רביעי שאני חושבת לעצמי איך אני הולכת לעבור את זה.
חודשיים שלמים עם הבנות בבית. מה עושים? איך עושים?
מי שמכיר אותי יודע כמה אני מתוכננת אבל איכשהו בכל הקשור לחופשים מבית הספר אני די בהדחקה עד הרגע שאני קולטת- מחר הן בבית.
אני חושבת שהשנה בנוסף להדחקה, הצטרפה מן שלווה קטנה בלב שאומרת לי שיהיה בסדר. שהסתדרתי עד עכשיו, ויהיה בסדר גם השנה.
ואז פתאום אני מבינה שאני אפילו קצת מחכה לחופש שלהן כי זה תירוץ מעולה גם בשבילי לצאת
עכשיו כשאני בת 72 (וחצי) אני חושבת שאולי גם אני מלכת אנגליה?
השכמתי
בהליכת הבוקר נזכרתי!
לאחר שאמי ז"ל לחמה
למרות תשישות נפשה על עצמאותה
וסירבה לקבל כל הצעה
על עזיבת ביתה והצטרפות
לדיור המוגן (שנקרא אז בית אבות)
שהיה בשכונה שלנו ברחוב הסמוך
היא קמה בוקר אחד
והודיעה לי
שהיא מוכנה להיפרד מהבית
והיא רוצה שאגיע לרחובות
כדי ללוות אותה בתהליך
הפרידה מהבית אדום הרעפים
שכה אהבה.
ואכן כך היה הלכנו שתינו
למקום החדש
והיא נרשמה בחגיגיות רבה
מנהל הבית הודיע לה
שלמחרת עתיד להגיע פרופסור סקלי
הפסיכיאטר המקובל באותם
שמחה רבה, שמחה רבה, הקיץ הגיע החופש הגדול בא...
תכנית עבודה לחופש הגדול כדי שנהנה בחופש ולא נשרוד, מאמר מאת יעל עיני, מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים.
עכשיו כשאני בת 72 (וחצי) אני מבינה מה הדבר החשוב ביותר (לי) בזוגיות בעת הזאת.
וכהרף עין אני נשואה כבר 40 שנה.
ואני מסתכלת סביבי ושואלת את עצמי
איך זה? איך עשיתי את זה?
אני לא מאמינה שהצלחתי לחיות ולחוות
את החוויה הזוגית לאחר שהייתי שנים כה רבות
עצמאית כי נישאתי רק בגיל 34
ממקום של רווקה מצליחה ובעלת בית שלי.
ועכשיו לאחר אין ספור של חוויות משותפות
משמחות ומעציבות ,
מחברות ומפרידות,
משעשעות וגורמות לבכי
לאחר רגעים טובים
ורגעים קשים
לאחר רגעי חברות
ורגעי עוינות
הכל היה שם במסע המשותף
של 40 שנה אני אומרת לעצמי
עשינו זאת!
וה
עכשיו בגיל 72 אני יוצאת למסע על פני מים רבים ויודעת שארכוש את לבו של קפטן האנייה.
מזה ימים רבים
חולמת חברתי סימה
להפליג על פני מים רבים
במסע הקרוי בפי העם "קרוז"
ואני הצטרפתי לחלומה
ובעוד ימים אנחנו יוצאות
"למסע הגרציות" בים הבלטי. ואתמול היינו במפגש עם הקבוצה
שעמה אנו נפליג בסוף החודש הזה. חבורת מורים ומורות
ממיטב הנוער נקבצו ובאו להם
קשישונים וקשישוניות כמונו שתינו
שהגיעו זוגות זוגות כלתיבת נוח
למפגש עם מארגן הטיול שלנו
בחור כהלכה שהסביר לנו את
דרכי ההפלגה בים ואת כל הכרוך
במסע על פני מים רבים. אנו כולנו ישבנו נכחו
מתוחי צווא
עכשיו בגיל 72 (וחצי) שוב נקרתה על דרכי התנשמת שנושאת אותי ברכבת ישראל לדרך חדשה
אתמול הלכתי לשיעור ציור
וידעתי בעומק לבי,
שם עמוק עמוק בלב
שאני הולכת לצייר
את אחד מעופות הלילה
שמוכנים לראות בשבילנו
את האמת שאנחנו לא מוכנים עדיין לראות .
הרגשתי שאני נמצאת באיזו אפלה
שיתר לחץ הדם שלי בשבוע האחרון
מאפשר לי להיכנס לתוכה ,להתעטף בה
ולצאת אל האור.
וכשהיא הגיעה במלוא תפארתה
נשאתי אליה את עיני ושאלתי אותה
תנשמת מהי האמת?
ותנשמת כפי שאתם יכולים לראות
אותה כאן בציור שציירתי
יצאה לי אחת כזאת בלי חכמות
נתנה בי מבט מצמית ואמרה לי
הקץ
