כולם באו לתת, כולם באו לקבל...

ה-27 באוגוסט הגיע, יום לפני יום הולדת 13 של אספי

היינו במספרה, התאפרנו , התלבשנו ונרגשים נסענו לאולם.

נכנסתי עם אספי, מנסה לראות מה הוא מרגיש והאם הכל בסדר איתו.

הוא נראה לי בסדר, רגוע משהו.

היו שם כבר מעצבת האירוע, הצלם, הדיג'י ואנשי האולם.

צוות המלצרים היה בשיחה לקראת האירוע...

ביקשתי, אם אפשר, ...

להגיד להם כמה דברים ומנהלת האירוע הסכימה בשמחה.

"תקשיבו" אמרתי...

"האירוע היום לא יהיה אירוע רגיל.." הקול שלי כבר התחיל להישבר

"אספי שלי הוא ילד של אהבה, הוא חי ונושם אהבה, הוא חי בזכותה וחי למענה, וככה אני רוצה שיהיה האירוע שלו"

כאן הדמעות כבר קיבלו דרור...

אחד המלצרים קם להביא לי מים, לגמתי לגימה והמשכתי.

"לא אכפת לי אם האוכל יוגש קר, וגם אם לא יוגש בזמן,

אבל חשוב לי שכל מה שתעשו הערב תעשו באהבה, בחיוך, בסבלנות, בדיוק כמו אספי שלי."

ראיתי את העיניים הבורקות של הנערים והנערות שישבו שם מולי, יכולתי לדמיין את התרחבות חדרי הלב אצל כל אחד ואחת מהם, המסר התחיל לעבור והאירוע עדיין לא התחיל.

האנשים התחילו להגיע, חיבוקים נשיקות והרבה הרבה אהבה.

האירוע התחיל כשהוצאנו את כל האורחים לעמוד בשני טורים ובינהם אספי צעד לעבר האולם כשמשני צדדיו עדי אחותו ורותם שגדל כאחיו (קיבלתי אותו במתנה מהזוגיות השניה)

עדי ורותם שרו לו שיר מקסים כשכל הקהל מתרגש ומוחא כפיים..

נכנסנו לאולם האהבה היתה תלויה על הקירות, על הראשים, בלבבות האנשים

מעולם לא הרגשתי כזו אנרגיה של אהבה שמקשרת בין עשרות אנשים שלא בהכרח מכירים.

כולם חייכו , כולם באו לתת , כולם באו לקבל... אספי שלי זרח, הבטתי בו ארוכות, הוא הבין שהערב הזה בזכותו ובחושיו המחודדים קלט כי הערב הזה לזכותו.

במהלך הערב אחותו שרה שיר מחאה, בעדינות ובעוצמה מירבית שיתפה על הקושי להיות אחות לילד עם צרכים מיוחדים, ויחד עם זאת הבטיחה לו להמשיך להתעלם מהם ולראות את המלכות שבו.

בתום הערב הוצג סרטון תמונות משותפות של אספי ושלי ברקע היה שיר

מקורי שאני כתבתי

"ילד שלי"

המילים ניסו לתאר ולהעביר את הקושי והעוצמה , את היופי והכיעור בלהיות אמא לילד מיוחד

מזה 21 שנים אני מורה לחינוך מיוחד, מלווה ילדים והורים, קבוצות וצוותים

אך מזה 13 שנים אני מנטורית אמיתית בזכות אספי שלי.

מה שיודע הורה מהבטן , זר לא יבין לעולם,

לצערי...אני מבינה.

מזמינה אתכם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים לשיחה וחיבוק על קפה בטעם של בית

מבטיחה הרבה סימפטיה...הפגישה כמובן ללא תשלום,

אם נראה שאוכל לעזור עוד נפליג משם...

סימה