"יש חשמל באוויר
הפסקת חשמל מגניב או מזעזע? להתלונן או להשתעשע? כל כך הרבה נאמר ונכתב על כך- אז חברת חשמל עשו לנו דווקא או שזו התשתית? איזה כיף שיש משהו חדש להתעסק בו. ובתוך הכאוס הזה קרה כל כך הרבה... תביעה ייצוגית? כן או לא? וניידים? מה עם האין תקשורת? וככה זה נקלט בעדשת העין שלי... אני מורה בכיתה א' באחד מבתי ספר בעיר המדהימה הזו, שאני אוהבת כל כך כשהתחיל הגשם , או נכון יותר לומר כשהתחילה הסערה הוצאתי את כל הילדים למסדרון קרוב קרוב לדלת היציאה שירגישו את הרוח, יצאתי החוצה (כן, נרטבתי קצת,
בחצר האחורית של כולנו: שינוי האקלים במרחב העירוני
כל אחד מאתנו ספג (ואולי עדיין סופג) איזשהו נזק מימי הסערה האחרונים. ואם לא ספג בעצמו – כמעט ודאי שהוא מכיר מישהו שספג נזק. ברוכים הבאים להדגמה החיה, בחצר האחורית של כולנו, לשינוי האקלים העולמי (climate change). בדצמבר הקרוב תתכנס בפאריז הועידה השנתית של האומות המאוחדות, ה21 במספר, שעניינה המרכזי הוא ההתמודדות עם שינוי האקלים. גזי חממה – זה כל הסיפור קרני השמש חודרות את האטמוספירה ומחממות את פני השטח. בלילה, החום נפלט חזרה ופני השטח מתקררים. גזי החממה המשתחררים לאוויר מתחבורה,
ורוד הוא לא רק צבע
חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. אנחנו רואות הרבה פרסומות ותשדירים, המסכים נצבעים בצבע ורוד, נשים רבות מחליפות את תמונת הפרופיל שלהן בפייסבוק לתמונה המזדהה עם המאבק במחלה ואנחנו חשופות יותר לשיח במקומות ציבוריים ופרטיים. חודש אחד בשנה. על מנת להבין יותר, לשמוע ממקור ראשון על ההתמודות עם המחלה, הגילוי, הטיפולים וההחלמה, נפגשתי עם לילך חן, אשר חלתה בסרטן השד לפני כ- 6 שנים, בהיותה בת 38. לילך, תושבת כפר סבא, נשואה ואמא לשני ילדים, עבדה בזמן גילוי המחלה בחברת הי-טק גדולה
מרוץ עמותת "ברכה"
בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מבורכת, העלאת מודעות למטרות חשובות וראויות באמצעות אירועי ספורט. ביום שישי ה- 6 בנובמבר, ייערך בכפר סבא אירוע המאורגן ע"י עמותת "ברכה", אשר מטרתו להעלות מודעות לסרטן השד והשחלות, ממקור גנטי. "עמותת ברכה – התמודדות והקטנת הסיכון של סרטן שד ושחלות משפחתי", הפועלת בהתנדבות מלאה, מספקת את הידע העדכני ביותר ותמיכה למשפחות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד, שחלות, לבלב ועוד, ידע שעשוי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן ואף להציל חיים. העמותה הינה קהילה ארצית חמה
הגינה הקהילתית של שכונת תשלו"ז = מפגש חברתי ערכי גם לילדים וגם להורים
אתם באים לגינה? 10 בבוקר – SMS בקבוצה: "מי רוצה היום ב- 17:30 לבוא לסדר את הגינה ?" חלק עונים כן, חלק עונים שהם לא יכולים. אני עוד לא יודעת. עד 17:30 – אלהים גדול וכרגע, הילדים בכלל לא בבית. 17:15 מגיע. בודקת בקבוצה אם זה עדיין רלוונטי – מקבלת תשובה חיובית. שואלת את הילדים: אור ועפר לא רוצים, זהר רוצה. מתארגנת ויוצאת. המשמעות של גידול ירקות ופירות בעצמנו אני חברה בגינה הקהילתית כמעט מיום שהיא הוקמה. בהתחלה זה היה בשביל הצהרון, ללכת פעם בשבועיים – שלושה כדי לעבוד עם הילדים קצת
המרכז הזה חמקמק
בוודאי שמעת לא פעם את המונחים "תתחברי לעצמך", "חיבור למרכז", "תפעלי מהמרכז" ועוד כאלה ביטויים דומים. השאלות שעלו לי כששמעתי את המונחים האלו לראשונה היו: קודם כל מי זאת "עצמי"? מה זה המרכז הזה? איפה הוא נמצא? ואיך בכלל אפשר להתחבר אליו, למשהו כל כך ערטילאי? אז כדי שנוכל בכלל להתחבר לכתוב כאן ומתוך כך בשאיפה גם להתחבר למרכז, אסביר בתחילה מהו המרכז הזה, נושא הפוסט הפעם. בהגדרה חופשית ולגמרי שלי, חיבור למרכז הוא לפעול מתוך אותנטיות, מתוך הערכים המניעים אותנו קדימה ולהיות נאמנים ל
תענוג בצלחת: על מזון איטי וקיימות
בשנת 1986 נפתח הסניף הראשון של מק'דונלדס ברומא בהפגנה סוערת של שפים מקומיים שהתאגדו כנגד המהלך לתיעוש ומיכון המזון. המחאה יצרה תנועה רשמית בשם "מזון איטי" (slow food) שיצאה כנגד מזון מהיר ואימוץ תרבות החיים המהירה באופן כללי. האגדה מספרת על מאפים שהתעופפו להם כאקט של מחאה לכיוון הדלתות של הרשת האמריקאית, כולם טריים, מעשה-יד, ומבוססים על תוצרת מקומית. ה"אני מאמין" של התנועה גורס כי אוכל מעובד, שמכינים אותו בפס ייצור סטנדרטי, ולרוב גם משמרים אותו לאכילה שנעשית כלאחר-יד ובמהירות
דברים שלמדתי כשהפכתי בלילה אחד למשפחה מרובת נפשות
בשבועות האחרונים עברתי חוויה יוצאת דופן. טוב, אין ספק, זה בהחלט קרה בדעה צלולה ומתוך בחירה מלאה שלי גם אם לא באמת הבנתי את המשמעויות של הצעד .... המהפך קרה באולם מקבלי הפנים בנתב"ג לפני 3 שבועות, השעה היתה סמוך לחצות הליל, ואני המרתי חיים שקטים של 3 נפשות (הנפש הרביעית שלנו עבר לאחרונה לגרמניה וזה כבר נושא לבלוג אחר) בדירתנו השקטה והנעימה בכפר סבא בחיים סוערים ועליזים של משפחה בת 15 נפשות מתוכם 5 ילדים קטנים. הקסם הזה התאפשר ברגע בו אחותי ומשפחתה מאוסטרליה נחתו לראשונה מזה
עשרת הדיברות להריונית המתחילה – חלק ב'
את הפוסט הקודם הקדשתי לחמשת הדברים שכדאי לך לעשות במהלך ההריון הראשון ועכשיו מגיע החלק הקשה יותר – מאילו דברים כדאי לך להימנע במהלך תקופת ההריון. אל תעשי 1. אל תשמעי סיפורי לידה טראומתיים – לא מזמן קראתי מחקר שקובע שלנשים שלא חששו מהלידה הייתה לידה קלה יותר לעומת נשים אחרות (וסיפור הלידה שלי מוכיח את זה, אבל נשמור את זה לפעם אחרת). כדי שתזכי להיות אחת מאותן נשים, המנעי ככל האפשר מסיפורי זוועה על לידות של אחרות ולא משנה כמה זה מסקרן אותך. וכן, זו לא בושה לבקש ממישהי שמתחילה לס
הורים שואלים על המצב הבטחוני - יעל עיני, מחזקת קשרים בין הורים וילדים עונה
המצב בזמן האחרון לא פשוט. קיבצתי לפניכן מספר שאלות שנשאלתי על ידי הורים. כולי תקווה שלא תצטרכו את הפוסט הזה ובכל זאת אני מפרסמת אותו שכן, במדינת ישראל הצורך בידע הזה שב ועולה אחת לכמה שנים. ש: האם צריך לספר לילדים בכיתה א' ובגן (ילדה בת 4) על המצב? (אני די שומרת עליהם מאקטואליה, לא רואים חדשות אצלנו ואין עיתונים). ת: כן אבל במידה. זה מצויין שאת לא חושפת את הילדים (תמשיכי כך). יחד עם זאת, הילדים לא נמצאים בסביבה סטרילית ועדיף שהם ישמעו את הדברים ממך מאשר מהסביבה. כשאת מספרת לה
