בכל יום רביעי אימא שלי הייתה מעפילה בצעדים נמרצים במעלה הרחוב שלנו בשיכון מביתנו לצריף העץ שבו שכן כפי שקראו לזה אז האטליז של צימרשפיץ. צימרשפיץ היה איש גבה קומה פליט שואה עקור עין שעינו הרואה הביטה מבעד למשקפיו בעליצות חוגגת חיים. שם אצל צימרשפיץ הייתה אימא רוכשת במיטב כספה עוף שחוט מרוט כרות ראש בקוע במרכזו גלוי חלל בטן נקי מאבריו הפנימיים ודג קרפיון חי אחד גדול כאשר הייתה מגיעה הביתה עם שללה הייתה מניחה את העוף על השיש במטבחה ואת הדג

היום הגיע אלי לייעוץ גדעון (שם בדוי כמובן) גדעון הוא גבר יפה תואר גבה קומה ורב קסם שגילו אי שם בין שמונים לתשעים שנה. לפני שנים אחדות הוא כבר התייעץ איתי בקשר ליחסיו שעלו על שרטון עם בת זוגו גילה (שם בדוי כמובן) שאליה התחבר לאחר שנפרד מאשתו חדווה.(שם בדוי כמובן) מאז לא ראיתיו ולא שמעתי ממנו דבר. לשאלתי מה הביאו אלי היום השיב לי בקול נוגה מרגלית אני בתסבוכת רומנטית. חייכתי ואמרתי לו אשרייך! בגילך הלוואי עלי! התרווחתי לי בכיסאי והטיתי אוזן קשבת ורבת עניין לסיפורו של גדעון. (שם

ואתמול בצהרי היום בעודי מהלכת לי ברחובות כפר סבא עלה באפי ריח פריחת ההדרים של ראשוני הפרחים שמקדימים פריחתם בחצרות בתי ראשונים שנותרו לפליטה משיני הדחפורים מכיני תשתית לבנייני ענק. ונזכרתי בריח פריחת ההדרים בשביל החולות המוביל לבית הספר "תחכמוני" ברחובות שבו הייתי מהלכת בדרכי הלוך בבוקר ושוב בצהריים החל מכיתה א' קלועת צמות דקיקות ילקוטי החום על גבי ותיק האוכל בידי. וכך ביום אחד בעודי חולמת בדרך מוקפת ריחות הפרדסים שבצד הדרך וכבר

והיום לפנות ערב בספריה. לשולחן הספרנית ניגשים אב ובנו בן העשר בערך והילד שואל את הספרנית יש לכם את הספר הראשון בסדרה של האסופית "אן מהעמק הירוק" הוא נוקב בשמו של הספר זה החלק שאן מגיעה לחווה הוא מוסיף ואני בזהירות אומרת אני חושבת שאן מהעמק הירוק הוא החלק החמישי החלק הראשון נקרא האסופית והשני אן מאבונלי והשלישי אן שרלי והרביעי בית החלומות של אן ורק החמישי הוא הספר אן מהעמק הירוק האבא מביט עלי בפליאה ואומר איך את זוכרת ואני ממש נרגשת איך א

והיום בצהריים כשיצאתי מהבנק על המדרכה בפתחה של חנות לעציצים עמד מולי זו'רקה החבר האוזבקיסטני שלי (סוף סוף אני יודעת שהוא מאוזבקיסטן ולא מקזחסטן) זו'רקה כפי שכבר ספרתי לכם רקח מצמח אוזבקיסטני את הסבון הנוזלי "סבא מכפר סבא" שמרפא תחלואי עור למינם. הוא עמד שם שקוע בהרהורים שני עציצים בידיו ופניו שאלה. זו'רקה עלצתי לקראתו בשמחה זו'רקה הוא הרים עיניו ואמר מרגליתק'ה (כך הוא קורא לי) טוב שאת כאן . קולו ועיניו הביעו עצב רב. מרגליתק'ה אני צריך ללכת לבי