November - 2017

יום הולדת יש רק פעם בשנה

אני חוגגת היום יום הולדת. מודה, אני לא מילדי יום ההולדת שצריכים הילולה גדולה סביבם, אלא שיהיו כמה אנשים משמעותיים בחיי שיזכרו אותי, שיתקשרו שיראו שאכפת להם ממני. יום הולדת זהו זמן נפלא בעיניי לעשות עצירה. לראות מה היה בשנה שעברה, מה רציתי להשיג ומה השגתי, מה למדתי ולאן אני רוצה להגיע עד יום ההולדת הבא שלי. אני מודה כל יום מחדש על כך שיש לי בן זוג נפלא שלפני הכל הוא חבר נפש שלי, מכיר כל פיסת מידע ומחשבה שעוברת בראשי, תומך, אוהב ובעיקר נוכח תמיד, לא משנה מה. לא יודעת מה הייתי ע

5 טיפים מחדר האימון שלי..

אחד הטרנדים המקובלים היום הוא לשלוח את הילדים או ללכת בעצמך לקואצ'ינג .אימון בשונה מטיפול הוא ממוקד , קצר מועד וניתן לראות תוצאות בזמן קצר יחסית. האמת היא שכמעט לכולנו יש תחום אחד או יותר שהיינו רוצים לקבל בו ייעוץ ואו שמישהו חיצוני יעשה לנו בו סדר. כולנו רוצים להצליח- בעבודה במערכות יחסים, עם הילדים בחיינו האישיים וכו' לכל מאמן יש את הדרכים, הכלים והטיפים שלו. מתוך עבודתי בקליניקה ריכזתי 5 טיפים שאני מאוד מאמינה בהם 1. אין כמו רושם ראשוני, חוץ מהשני. בכל מערכת יחסים הרושם הר

אמא בארון

החלטתי שאני משחקת במגרש של הגדולים הרבה זמן אני מסתובבת סביבו. סביב המגרש. רואה את הגדר, את המגרש, את השחקנים, לומדת את החוקים, בטוחה שיודעת כבר הכל כדי להיכנס למגרש – ולא נכנסת. כי מה? כי בחוץ יותר נעים. בחוץ לא מחייב. בחוץ אני המנהלת. ובפנים? בפנים רואים אותי. בפנים אני צריכה להציג פרסונה. פרסונה שיש לה אמירה. הרי בשביל מה באתי? למה התכנסתי? יודעת. יודעת שזה מה שאני צריכה. יודעת שזה מה שאני רוצה. לא מעיזה. לא העזתי. עכשיו כן. עשיתי את כל ההכנות, נשמתי את כל הנשימות, כפיפות

בסולם של 1 עד 10

בס"ד אפשר לשאול אותך שאלה כנה? כן, כן אותך, י'מצחיקה מה את מסתובבת?! הרי זו רק את ואני מול המסך... ומבעד לרעשי המקלדת, אני ממש יכולה לשמוע אותך משיבה לי בשאלה: "תלוי במה מדובר? באיזה נושא?" והרי זו תגובה כל כך מובנת, הרי אנחנו כל כך רגילות לדבר בהקדמות ובהסברים... אבל הפעם, אם אפשר, אני חושבת שיהיה מדויק יותר להיישר מבט ולשאול אותך: איך את עם התעמתויות? האם לפעמים קשה לך להתעמת? תגידי, זה נכון שלפעמים את עושה כל מה שאפשר רק כדי להימנע מלומר את כל האמת? את יודעת, בואי נשאל זאת

רגע לפני שבת לפרשת וירא. אז מי באמת יעשה אמבטיה לתינוק של אברהם אבינו ושרה אמנו?

רגע לפני שבת תשע"ה פרשת וירא גם השבוע ה' התבונן מהשמיים על הארץ והפעם הוא ראה את שרה אמנו. הוא ראה את הקמטים שבפניה. הוא ראה את גווה השחוח. הוא ראה את ידיה הרועדות. הוא ראה את צעדיה המדודים. הוא ראה הכול. לבו של ה' נכמר בקרבו. הגיע העת אמר לעצמו בקול. הגיע העת חזר ואמר שוב בקול הגיע העת עכשיו. המלאך שינוי- אל שישב על כתפו השמאלית או הימנית של האל אני לא זוכרת כי זה היה מזמן לחש באוזנו של ה': העת למה? העת לשינוי הגדול הכריז ה' הגיע העת להתחדשות המצמיחה של שרה

עכשיו כשאני בת כמעט 73 (חסר שבועיים) אני מבינה כבר שאביבה לא הייתה שקרנית!

באותו יום בשעת צהריים יונה, נורית, רוחלה, לאה קרובלניק אני ואביבה תלמידות כיתה ה' בבית הספר "תחכמוני" בעת שיצאנו כולנו משער בית הספר בדרכנו הביתה ובטרם הספקנו להתפזר כל אחת לכיוון ביתה אמרה לנו אביבה יעקובוביץ שהייתה הילדה הכי מנומשת בעולם שהיא חייבת אבל חייבת ממש חייבת לספר לנו משהו מאוד חשוב. ולכן במקום לפנות לשביל החולות שבין הפרדסים שהוביל לשכונה שלנו נגררתי אחרי אביבה והבנות לספסל שבשדרת מנוחה ונחלה שהובילה לבית ספרנו ושם ישובה על הספסל ד

רגע לפני שבת פרשת חיי שרה ואני מציצה לאהלה של רבקה.

לכבוד השבת המתקרבת אלינו פרשת חיי שרה . תשע"ד גם השבוע הביט ה' ארצה ממרום שבתו , וראה את אוהלה של שרה והנה הוא ריק. אין עיסה תופחת בעריבה ואין עשן מיתמר לו מהכירה ואין להבת- נר מהבהבת עליזה בלילות השבת כי בא המוות לאוהל שרה ולקחה. וה' העמיק מבטו לליבו של אברהם וראה בו תוגה ועצבת וכאב אך גם זיק של תקווה שעוד רגע קט ושוב , תהא העיסה תופחת בעריבה ועשן יעלה וייתמר מכירה ולהבת הנר תהבהב עליזה , בלילות השבת באוהל שרה. הוא קרא אז לעבד וצו

רגע לפני שבת פרשת תולדות אני מתגעגעת עם רבקה אמנו לאבינו יעקב, בנה הצעיר שיצא לדרך חייו.

ם השבוע ה' השקיף ממרום שבתו על העולם שברא , והפעם עינו הטובה עגנה באוהל יצחק ורבקה. הוא שם לב שרבקה דרוכה . בעדינות רבה טפח ה' על שכמה ושאל אותה : מה לך? והיא בעיניים מוצפות דמע אך בקול בוטח השיבה לו: לא קל לי , ואם תראה דברים מוזרים מתרחשים בביתי היום דע לך כי כל מה שאני עושה לטובת העולם היפה שבראת אני עושה. בשעה הקרובה ה' אמנם ראה סדרת התרחשויות מוזרות , באוהל יצחק ורבקה. בתחילה הכול היה כרגיל יעקב הביא שני גדיי עזים ורבקה בשלה אותם בק