פרויקט "מהנדסות העתיד": הזווית האישית שלי
בתחילת החודש זכיתי להיות חלק ממשלחת מצומצמת של נציגות פרויקט "מהנדסות העתיד" לאו"ם. באירוע צד שארגנה משלחת ישראל לאו"ם בראשות השגריר דני דנון, הציגו שלוש נערות נרגשות את הפרויקטים המדהימים שיצרו בתוך שישה מפגשים בהנחיית מנטוריות- מהנדסות מנוסות של התעשייה האווירית. להלן הדברים שנשאתי באירוע כנציגת המנטוריות: "הפרויקט "מהנדסות העתיד" נגע לליבי באופן אישי. הוא לקח אותי שנים אחורה, לרגע המכונן שלי בגיל 17, בהיותי תלמידה ביישנית מעיר דרומית בישראל, כאשר סגן נשיא ארה"ב, אל גור, הג
יש למוח שלך כוח????
כולנו רוצים לשמור על המוח שלנו צעיר, חד ומבריק האמנם? המוח שלנו הוא מרכז הבקרה השולט על המחשבות, הרגשות והפעילות שלנו, לצערנו הוא לא יכול לפעול במלוא עוצמתו לנצח. מחקרים מוכיחים כי ככל שאנו מתבגרים מתחיל תהליך של ניוון באזורים שונים במוח, דבר הגורם לירידה במיומנויות החשיבה והזיכרון . סיבה נוספת להתדרדרות בתפקוד המוח קשורה לאורח החיים שלנו המוביל למחלות כמו – סוכרת, לחץ דם, רמת שומנים בדם, השמנה וכו. אז זהו? אכלנו אותה????? לא!!!! הבשורה הטובה היא שאנחנו יכולים לפעול / לעכב /
דבי קצב - "רופאת המשפחה" של כלכלת המשפחה
כמו לפני כל ראיון שאני עורכת, אני עושה שיעורי בית מקדימים. נכנסת לאתר, לפייסבוק, לעמוד העסקי של מי שאני הולכת לראיין כדי ללמוד עליה קצת, לחפש רעיונות לשאלות לבדוק מה מסקרן אותי. כשאני נכנסת לאתר של דבי קצב, מומחית לכלכלת המשפחה, אני מייד רואה את הלשונית - "אני בתקשורת". דבי מופיעה באופן קבוע במדיות השונות: בתוכנית הטלויזיה של פאולה וליאון, כתבה במשך שנתיים טור קבוע ב"מאקו", מפציעה להופעות אורח בתוכניות הבוקר ובתוכניות הכלכליות ויש לה פינה קבועה בתוכניות רדיו בתחנות שונות. השא
אני רוצה להיות שם
נתחיל מבראשית כשהתחלתי את דרכי כעצמאית, אחת התחושות הכי קשות שליוו אותי (מלבד תסמונת המתחזה), היא התחושה שאני עדיין לא שם… מה זה שם? להיות מוצלחת. טוב, אולי לא מוצלחת זה לא מדוייק… הרגשתי שאני עדיין לא הצלחתי לעשות את זה… מה זה את זה? נו, אתן יודעות… להיות בעלת עסק מצליח. בואו נתעלם לרגע מן העובדה שרק פתחתי את העסק… רציתי להצליח ומהר. כשעבדתי כשכירה, תחושת הערך העצמי ותחושת ההצלחה שלי, הגיעו בעקבות המשוב של המעסיק שלי ולא היה לי ספק שאני מוצלחת, שהמעביד מרוצה מהעבודה שלי ושאנ
עסקים בבעלות נשית - העצמה אמיתית
ביום האישה הבינלאומי הנערך במהלך חודש מרץ, הובעו דעות מכל קצוות הקשת לגבי נחיצותו של יום זה. יש שאמרו שמצב השיוויון המגדרי רחוק מלהיות אידיאלי ושנשים בעולם עדיין מופלות לרעה, מודרות ממקומות רבים ולכן קיימת עדיין חשיבות רבה ליום זה. מנגד, היו שאמרו שמצבן של הנשים טוב בהרבה בימים אלו ואין עוד צורך בו, ויש הטוענים בתוקף שדווקא הגדרת "יום האישה הבינלאומי" מנציח למעשה את חוסר השיוויון, כי הרי לא קיים "יום הגבר הבינלאומי". נכון, הנשים בעולם עברו כברת דרך ארוכה מאוד בעשורים האחרונים
אני אמא רעה?
לפני שבועיים, בגיל חמישה וחצי חודשים, דניאל התחיל ללכת לגן. הזאטוט הקטנטן שעדיין מתעורר כמה פעמים בלילה ובוכה כדי לתקשר עם העולם, נכנס לגן, שבו הוא לא מכיר אף אחד ושני הפרצופים היחידים המוכרים לו בעולם – אבא ואמא – אינם בסביבה. מאחר ותיארתי לעצמי שאהיה אם חרדתית, ירושה שקיבלתי מאמי שלי, השארתי מרווח של שבועיים בין היום הראשון של הקטנצ'יק בגן לבין היום בו אחזור לעבודה ואסיים באופן רשמי את חופשת הלידה. ביום הגורלי, לקחנו אותו בן זוגי ואני יחד לגן, הכרנו קצת את הצוות ושחררנו אות
הילדים שעשו לי את היום
היום ישבתי והמתנתי על ספסל בגינה מחוץ לגן של בתי. לידי היתה חבורת של 5 ילדים, בנים ובנות, בכיתות א'-ג' להערכתי. הייתי עסוקה במענה להודעות ולמיילים, אבל משהו אצלם צד את עיני והייתי חייבת להפסיק. אז התחלתי להתבונן ולהקשיב למה שקורה שם. מה אגיד לכם? החבורה הזאת עשתה לי את היום! אחת הבנות בכתה. היא ישבה שפופה, עצובה, דמעות זולגות על לחייה. היא איבדה את היומן האישי שלה, זה שהיא כותבת בו דברים כמוסים, והיא פחדה שמי שימצא אותו יקרא את מה שכתוב בו. אז אחת הבנות האחרות ליטפה אותה. והש
מהי אישה עבורי ?
יש לי הזכות לפגוש נשים רבות בחיי, נשים מתחומים רבים ושונים ..עצמאיות או שכירות, נשות קריירה, יוצרות ואמניות, מרפאות ומטפלות, חברות ומורות .. כל אחת ועולמה ..כל אחת וייחודה .. אני לומדת מהן , מקבלת השראה ..פוסעת איתן יחדיו , בשביל ההתפתחות והצמיחה , הנשית, האישית, היצירתית, העסקית. בחרתי לכתוב כמה מילים לכבוד יום האישה הבינלאומי ..אמנם אנחנו כבר לא צריכות תזכורת (לדעתי לפחות ) לדעת מי אנחנו, מה שהשגנו ..וכמובן הדרך עדיין ארוכה .. בכל אופן, שמחה לשתף אתכן בכמה מילים שכתבתי ..ע
עכשיו בגיל גיל 71 אני מבינה שאני מלאת חסרונות כרימון. עדיין מתרגשת וטרחנית בעת שמזדמן לי ללמד ס
היה לי קר ברגליים ויצאתי לרחובה של עיר לחפש לי נעלי בית חמות כאלו כמו שהיו לי פעם עם ראש של חיה. עברתי בכל החנויות ולא מצאתי. בחנות אחת בעל החנות אמר לי: "יש לי זוג אחד אמכור לך אותו בעשרה שקלים" (הוא כמובן אמר בעשר שקל) "אבל" הוסיף ושתק לרגע "אחד מהם עיור וגם לא יודע להריח" "תתרן אמרתי לו למי שלא יודע להריח קוראים תתרן הסברתי. המוכר אמר לי "ככה באמת ?לא ידעתי . את רוצה אותן ?" אמרתי לו: "תראה אותם ואני אחליט." הוא נכנס למחסן שלו וחזר עם זוג נעלי בית בדמות עכברים אחד רואה ומר
פוסט אורחת - בשונה מסרטן השד, אין מספיק מודעות לסרטן השחלה
כמו בכל שנה מפרסמת ועדת הסל את החלטותיה באשר לתרופות שנכנסו לסל. כמו בכל שנה יש הרבה מאוכזבים ויש אותנו, אלו שהתמזל מזלם ואושרה התרופה לה קיווינו. אנחנו חולות, וגם נשאיות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלה שוועדת הסל אישרה את התרופה הראשונה בעולם שפותחה עבור מחלה זו. מה רבה שמחתנו, לאחר מאבק של שנתיים שניהלנו כל נשות עמותת "ברכה" על ההכרה בחולות סרטן השחלה, העלאות מודעות סרטן השחלה ואישור התרופה שפותחה עבורנו נשאיות וחולות. לא סתם עוד כימותרפיה שמכלה את הגוף. סרטן השחלה הוא הסרטן
