האם צריך מוזה כדי לכתוב ? על השראה, קורות חיים ומה שביניהם

מסתבר שלא צריך לחכות למוזה שתגיע.

לפני שבוע חוויתי חוויה מרגשת כשהשתתפתי בסדנת כתיבה.

המנחה בולי אייזנשטיין דיין חילקה לנו דפים שעליהם היה המודפס השיר המפעים הזה, בתרגומו הנפלא של רפי וייכרט, והקריאה אותו בקול.

כתיבת קורות חיים / ויסלבה שימבורסקה מַה נָּחוּץ? נָחוּץ לִכְתֹּב בַּקָּשָׁה וּלְצָרֵף לָהּ קוֹרוֹת חַיִּים. לְלֹא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאֲהָבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמֵהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ. זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹתְךָ חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאַתָּה מַכִּיר. טִיּוּלִים רַק בְּמִדָּה וּלְחוּץ לָאָרֶץ. הִשְׁתַּיְּכוּת לְמָה אַךְ בְּלֹא הַלָּמָה. צִיּוּנִים לְשֶׁבַח בְּלֹא הַנִּמּוּקִים. כְּתֹב כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתָּ עִם עַצְמְךָ וּכְאִלּוּ עָקַפְתָּ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק. הִתְעַלֵּם מִכְּלָבִים, חֲתוּלִים וְצִפֳּרִים, מַזְכָּרוֹת נוֹשָׁנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת. מְחִיר וְלֹא עֶרֶךְ כּוֹתֶרֶת וְלֹא תֹּכֶן. מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם וְלֹא הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו הוֹלֵךְ זֶה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אַתָּה. לְכָךְ יֵשׁ לְצָרֵף תַּצְלוּם בְּאֹזֶן גְּלוּיָה. רַק צוּרָתָהּ נִלְקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן, לֹא מַה שֶּׁנִּשְׁמָע. מַה נִּשְׁמָע? נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגּוֹרְסוֹת אֶת הַנְּיָר.

השראת כתיבה

כולנו, כל הנוכחות, הקשבנו בדממה, ואז המשכנו לשלב הבא : לכתוב משהו בהשראת השיר. אולי קורות חיים. ואולי משהו אחר. מה שנבחר.