כפר סבא שלי – סיפור אהבה בשתי מערכות

אומרים שאפשר להוציא ילדה מירושלים אבל אי אפשר להוציא את ירושלים מהילדה.

ובאמת, כששואלים אותי מאיפה אני, אני אומרת בגאווה "אני ירושלמית".

רק שזה לא ממש נכון. אמנם נולדתי בעיר הבירה וגרתי בה עד כיתה א' כולל, אבל אח"כ התחיל מסע נדודים על פני יבשות, מדינות וערים שונות, מסע עליו פירטתי בפוסט בבלוג שלי. ניתן לקרוא עליו כאן.

ילדה טובה ירושלים

כשחזרנו לירושלים כבר הייתי בכיתה ח'. שנים מעצבות, משמעותיות בחיי. כשהתגייסתי לצבא למעשה עזבתי את הבית. שירתתי רחוק, תחילה בחטיבת הצנחנים כמדריכת חי"ר ואח"כ כקצינה בצאלים. כידוע לכם, הצבא הוא משרד השידוכים הגדול ביותר במדינת ישראל, וגם אני מצאתי בו את אהבתי, גונן.

המשכתי את הקריירה הצבאית שלי, וכשסיימתי את תפקידי האחרון בצאלים והוצבתי בתפקיד בקיריה, עברתי לגור עם גונן דווקא בחיפה, כיוון שהוא למד בטכניון. אם כבר גרים בחיפה, אז למה שלא אלך ללמוד באוניברסיטה בעיר. אז נשארנו כבר בדירת הסטודנטים שלנו, לא לפני שהתחתנו בשנת 1997. (איך עברו להן 21 שנה? איך?!).

לשנינו היה ברור שכאשר נסיים את הלימודים נחזור למרכז. לי גם היה ברור שאני לא חוזרת לירושלים. אמנם אמא שלי עדיין גרה בעיר, אבל אחותי כבר עזבה לת"א וגם אחי כבר היה עם רגל אחת בחוץ.

אני מאוד אוהבת את ירושלים וחייבת לה רבות, אך לפני 21 שנים, ובוודאי היום, זוהי עיר שממש ממש קשה לגור בה, ולא אפרט פה את כל הסיבות.

גונן הינו כפרסבאי מבטן ומלידה. בזמן שיצאנו ואף לאחר שהתחתנו, למדתי להכיר קצת את העיר. היינו נוסעים להורים שלו לסופי שבוע, אבל האמת היא שלא ממש הסתובבנו בחוצות כפר סבא. גונן רק לקח אותי למחוזות ילדותו, והראה לי איפה שיחק עם אחיו, איפה בנו מחנות, מאילו עצים היו קופצים. תיאר בפני ילדות מאושרת.

מערכה הראשונה

בשנת 1999 סיימתי את לימודי באוניברסיטה, ועברנו לגור בכפר סבא. קנינו דירה ממש בסמוך לדירת הוריו, שני רחובות מהם. נכנסתי ממש לתוך "אצולת כפר סבא" כיון שחמותי, הניה וילף, היתה אחת מהמורות המשפיעות ביותר בעיר, לימדה פיזיקה בתיכון כצנלסון במשך 38 שנים.