8 נרות, 8 דרכים להתפתחות אישית בהורות במהלך חנוכה

אז מה יש בחנוכה מעבר לחופש עבור הילדים ולפסטיבלים היקרים להחריד שקיימים?

איך הופכים את החג הזה לעוד משהו חוץ מהדלקת נרות סטנדרטית, אכילת סופגנייה ושירה של "באנו חושך לגרש"?

בשעות הערב, כשאנו מתכנסים עם הילדים (ואם אפשר גם עם הנכדים), זמן הדלקת הנרות הוא רקע של התכווננות והתבוננות פנימית.

ויחד עם זאת, אני מציאותית. אני יודעת שכשיש לך ילדים רעבים חסרי סבלנות, אז קצת קשה להתכוונן ולהתבונן.

לכן אני מזמינה אותך להסתכל על חנוכה כעל מכלול ועל כל יום כעוד נדבך בחג הרוחני הזה.

בגוף שלנו 7 צ'אקרות – 7 מרכזי אנרגיה ולכל מרכז אנרגיה תפקיד ומשמעות הן במישור הרוחני, הן במישור האנרגי והן במישור הפיזי.

חנוכה – 8 נרות ושמש.

מבחינתי, חנוכה מייצג 8 דרכים לפתיחת התודעה. 8 דרכים להסתכל על ההורות שלנו, על חיינו, לבחון אותם ואם יש צורך, גם לבחור בשינוי ולבצע אותו.

השמש מייצג אותנו – השמש תפקידו להדליק את הנרות, להדליק את המרכזים האנרגטיים. רק אנחנו יכולים להדליק את עצמנו רוחנית. רק אנחנו יכולים להאיר חלקים שונים בתודעה שלנו, בהוויה שלנו ורק אנחנו יכולים לרפא את עצמנו.

נר ראשון - אדום, צ'אקרת בסיס.

"דע מאין באת ולאן אתה הולך". מה הבסיס שלי כהורה?

מה היה לי בבית ילדותי שאהבתי ומה היה לי שלא אהבתי. מה אני רוצה להעביר הלאה ומה אני לא רוצה להעביר הלאה. האם אני מצליח בכך?

אם לא, מה אני רוצה לשנות, מה עלי לעשות כדי לשנות ומי יכול לעזור לי כדי שזה יקרה.

ובמה שכן – מה אני צריך להמשיך ולעשות כדי להמשיך להעביר את הטוב שקיבלתי.

נר ראשון- בסיס, מבקש מאתנו ללמוד את העבר כדי לרפא את ההווה והעתיד.

נר שני- כתום, צ'אקרת המין = יצירה. מה אנחנו רוצים ליצור בחיינו ומחיינו.

מהו חזון ההורות שלנו, איך אנחנו רוצים לגדל את ילדנו ואיך אנחנו רוצים לגדל את עצמנו. הורות דורשת הרבה ויתורים, אבל ילד שגדל בתחושה ש"בגללו" ההורה שלו לא הגשים את עצמו, לא עשה מה שרצה לעשות ולא יצר מה שרצה ליצור- הוא ילד עם נטל גדול על הכתפיים.

האם אני יוצר את חיי כפי שחלמתי או האם החיים שלי מוכתבים לי.

מה עלי לעשות כדי ליצור את חיי? נר שני- יצירה. מבקש מאתנו ליצור תוך כדי ההורות. להגשים את ההורות שלנו ואת עצמנו בו זמנית.

נר שלישי- צהוב, צ'אקרת הסולאר - הערכה העצמית. האם אני מודעת ליכולות שלי? לכישורים שלי, גם מעבר לעבודה ולהורות?

האם אני באמת יודעת מי "אני", גם ללא התואר "אמא" (או "אבא)? והאם אני מעריכה את עצמי?

כשאנחנו מעריכים את עצמנו כראוי, כשאנחנו מודעים ליכולות שלנו כמו גם לחסרונות שלנו, ואנחנו פועלים בחיים שלנו מתוך המודעות- אז אנחנו יכולים לקחת אחריות על עצמנו ודרך זה, ללמד את ילדינו לקחת אחריות על החיים שלהם.

נר שלישי- הערכה עצמית, מבקש מאתנו תמיד לחקור וללמוד מי אנחנו כדי שנדע להתנהל בחיינו באיזון.

נר רביעי- ירוק, צ'אקרת הלב - קבלה ונתינה. כהורים, בני זוג, ילדים של, עובדים של (וגם בעלי עסק) אנחנו כל הזמן נותנים. נותנים זמן, נותנים שירות, נותנים אנרגיה, נותנים אהבה, נותנים… אדם שרק נותן סופו שיישאר בלי כלום (זוכרים את "העץ הנדיב"?). כדי להיות מאוזן, כדי להיות מלא עלינו לדעת גם לקבל וגם לקחת. מה אני נותנת לעצמי גם כדי להתמלא וגם כי מגיע לי. אלו יכולות להיות מחוות קטנות (קפה כל בוקר 5 דקות של שקט) ומחוות גדולות (טיסה לחו"ל בלי הילדים). הורה שנותן את חייו בשביל הילדים ולא דואג לעצמו מלמד את ילדיו קורבנות. אף ילד לא רוצה שהוריו יהיו קורבנות. הורה שיודע לאזן בין הנתינה שלו לבין הקבלה מעצים את עצמו ועל ידי כך מעצים את ילדיו. נר רביעי- קבלה ונתינה. מבקש מאתנו