פריחה

יוסי אישי מרחף בחלונות ביתנו

חולף מאדנית לאדנית משפך בידו יוצק מים חיים על שתילי גרניום שפורחים להבות אביב סמוק אודם בחלונות חיינו. ואני ישובה לי בפתח עיניים חוקרת הליכות עולם תוהה על מסתרי ארץ כולי שאלה. והוא תשובה. מים זורמים, חלון פתוח לרווחה עלה מלבלב פרח פורח צופית מרחפת כחול- טורקיז כנפיה מסנוור את עיני וקולות המים קולחים מברז ימינו החולפים ביעף הולמים בקרקעית המשפך מעלים הד קול שוועת ילדים זרים שלא ידענו נהי בכיים בלילות נטולי שינה. האם נטה אוזן קשבת

או שמע נדמה בנפשנו שזו רק אוושת רוח שנושבת חולפת ביעף בדרכה אל האין?

מרגלית קוטב מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.

http://www.margalit-kotev.co.il/