וגם היום דווקא בגיל 73 מבטו של גמל שלמה מחבר אותי למקום הכי עמוק בתוכי


במקלט ביתנו מדבירים כל חי

וחרקים מבוהלים שוחרי חיים נמלטים לחדרי ביתנו המגביה קומותיו לתפארת. תיקנים גסי שריון מעופפים חגים להם סביב כל ראש חולפים כבזק ליד כל אוזן כמסוממים חסרי הכרה פוגעים בנו כה וכה בנגיעות מצמררות עור ולב מסמלים את תעתועי החיים על כל פיתוליהם ומבוכיהם חגים הלוך ושוב במעגל הסוטול הנצחי שלהם-שלנו שאינו שוקט לעולם שאינו שוקט לעולם.

ובתווך ביניהם פליט מקלט אחד ויחיד גמל שלמה ניצב דומם בבדידותו כחכם זן קדום נד ראשו מקרין דממת חכמת זקנים. שלווה השקט ובטח שורים עליו מתבונן לתוכוכי פנימו דולה כוחות גנוזים מבאר דממת עולם.

עוד רגע קט ינתר בביטחון בדייקנות ובעצמה מתוך מעגל התעתוע ינחת בעולמו שלו נעלם מעיננו ושמחת עולם שכולו טוב תחול על ראשו. ואנו הידוע נדע לפלס דרך בנתיב הדממה שסלל הוא לנו בעמקי ערוץ כאב לבנו שפצע עמוק כה עמוק נפער בו ואין מרפא? הידוע נדע לשאוב כוח ממי התהום שנאגמו לבריכת מים חיים שוקטת במעמקי חלומו של גמל שלמה שבקרבנו הידוע נדע?

מרגלית קוטב

מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה

http://www.margalit-kotev.co.il/


בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע