עכשיו בגיל 73 אני מבינה מי קבע את הטעם האמנותי שלי בציור.
כשהייתי בת 10 בכיתה ה המורה שלנו היה יוסף אלמוזנינו. יוסף אלמוזנינו עלה ממרוקו עם אמו ואחיו אלברט שהיה אומן צלליות ידוע. הם דברו צרפתית והיו אנשים נעימים מאוד. יוסף היה מחנך שלנו וגם המורה לציור. הוא רצה להאיר את חשכת הבורות האמנותית שלנו ולכן בשיעורי ציור היה מלמד אותנו להבחין ולדעת לזהות מהי יצירת אמנות ומיהו צייר אמן. הוא היה מסור מאוד לעניין הזה עד כדי כך שיום אחד הוא נסע במיוחד לתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ושם קנה מסוחר רחוב תמונה קיטשית יפה להפליא של עלמה יפת תואר ויפת מראה שניצבת על מרפסת גבוהה של בית מפואר על שפת אגם ולמרגלות המרפסת לצד צמחיית קנה וגומא סבוכה ניצב בחור יפה תואר ויפה מראה בעל שפם מפואר שנושא עיניו אליה ו מנגן לה במנדולינה סרנדה. מעליהם ירח מלא תלוי לו ומשתקף במי האגם הצלולים. הציור היה ממוסגר במסגרת דמוית זהב רב פיתוחים לצד התמונה המפוארת הזאת הוא הציב על שולחן המורה ציור קטנטן של פניו המיוגעות של איכר מבוגר חבוש כובע קש שצייר אחד הציירים הפלמים בצבעי שמן כהים. ואז כששני הציורים ניצבים נכחנו על שולחן המורה הוא שאל בקול חגיגי וחורץ גורלות: מי יודע איזה ציור מהשניים האלו הוא יצירה אמנותית? כל מי שחשב שהציור מהתחנה המרכזית הוא הציור האמנותי התבקש להרים את ידו. כהרף עין כל ילדי הכיתה כאיש אחד הרימו ידם וצעקו בקול רם הציור מהתחנה המרכזית רק יוסי ינאי ואני לא הרמנו יד כי שנינו קראנו בכל שבוע בעתון "הצופה לילדים" את המדור נלמד להסתכל ושם במדור הזה חינכו אותנו להבנה של עקרונות הציור האמנותי. ולכן רק שנינו ידענו שדווקא הציור של האיכר הפלמי הציור הקטן, החשוך ובעל מסגרת העץ הפשוטה הוא הציור האמנותי. למה אתם לא מצביעים? הרעים המורה יוסף אלמוזנינו בקולו כי אנחנו קוראים את המדור "נלמד להסתכל" ב"צופה לילדים" ושם מלמדים אותנו בכל שבוע איך מכירים יצירה אמנותית. איך מכירים? הרעים יוסף אלמוזנינו שוב קולו לפי האור והצל השיב יוסי ביבטחון של חוקר מוח בעתיד לפי הקמטים על הפנים תרמתי גם אני את חלקי לפי דמות ורקע הוסיף יוסי לפי הגוונים השונים של הצבע הוספתי גם אני המורה אלמוזנינו היה כל כך מרוצה יוסי ומרגלית הכריז הצלתם את הכבוד של ילדי ארץ ישראל המזרח התיכון ואסיה כולה. בדרכו אותו יום לביתו שהיה בשכונה שלנו הוא דפק על הדלת של ביתנו ואמי שהייתה בטוחה שהוא בא להתלונן על שלא הכנתי שיעורי בית כמו תמיד החמיצה כלפיו פניה. גברת הלפרט אמר יוסף אלמוזנינו לאמי הילדה שלך קוראת הרבה והיא חכמה. היא יודעת דברים שרק ילדים באירופה יודעים. אמי חייכה ואמרה נכון היא אוהבת לקרוא. כשהגעתי הביתה אמי אמרה לי המורה יוסף אלמוזנינו היה כאן הוא אמר שאת חכמה מה אמרת בכיתה? לא ידעתי איך להסביר לאימא את החוויה שעברתי בכיתה ולכן אמרתי רק ספרתי לו שאני קוראת "בצופה לילדים" והיא הסתפקה בתשובה הזאת ורק אמרה אז טוב שאבא קונה לך כל שבוע.
מרגלית קוטב
מורה לתורה בדרך אחרת
ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.
