סופש"ים סוף...מצפה רמון, לא מה שחשבנו.

חג סוכות שני ואנחנו בדרכנו למצפה רמון.

בשנים האחרונות טיילנו באזור זה יחסית הרבה. 3-4 פעמים בשנה.

אך בכל הפעמים חלפנו על פני העיירה בדרכנו לטיולי שטח.

העיירה מצפה רמון נתפסה בעינינו תמיד כעיירה מנומנמת. שאין מה לחפש בה.

וואלה טעינו!!!

לאחרונה יצא לי לשמוע פה ושם על עסקים חדשים שצצים בעיירה והופכים אותה אט אט ליעד חדש לצעירים בכל גיל שמחפשים אלטרנטיבה שפוייה למרכז ,לאוהבי מדבר ושקט.

ולכן החלטנו הפעם להתמקם כאן ליומיים ולא בשטח כתמיד, להתמקד בעיירה ולגלות את המקום.

כמעט שעתיים מכפר סבא (עם עצירה קטנה בדרך) ואנחנו על שפת מכתש רמון מתמקמים בחאן

צל המדבר.

התארגנות קצרה ואנחנו יוצאים לטיול לאורך שפת המכתש.

מוזיקה טובה, נשנושים ושתיה ואנחנו מחפשים את הנקודה המושלמת לשבת בה בשעות היפות ביותר של המדבר, שעות אחר הצהריים.

אל מול הנוף הפראי והמדהים של המכתש אשר גורם לנו כל פעם להבין כמה אנחנו קטנים קצרים וזמניים בעולם הזה, אנחנו מתחברים בהשראת המקום לחלק הרוחני .

רגע לפני החזרה לשיגרה אנחנו מחדדים לנו את המטרות והפעולות (הפרקטיות) לשנה החדשה.

בזמן השקיעה, מכינים לנו ארוחה מדברית, דגים וירקות קלויים על האש... ובינתיים מזג האויר משתנה ומתחיל להיות קר מאוד. מאוד.

מקלחת חמה ואנחנו יוצאים לבדוק מה כבר יכולים להציע חיי הלילה של המקום.

בלב שכונה ובמיקום לא צפוי אנחנו מגיעים לפאב מסעדה שוקק חיים שלא היה מבייש שום מקום מסוגו בתל אביב. פאב החבית.

שנינו מסתכלים אחד על השני מופתעים...

המלצרית מופתעת מיזה שאנחנו מופתעים. 10 שנים המקום כבר קיים. אין שולחן פנוי.

מסתבר שלהגיע לכאן בלי להזמין מקום זה לאופטימים או לכמונו, חסרי אמונה במצפה רמון....

מתיישבים על הבר ומתחממים בסיידר אלכוהולי כשמסביבנו יוצאות מנות יפייפיות וקינוחים מפתים מוזיקה נעימה ואוירה כיפית ממש.