סופש"ים סוף...מצפה רמון, לא מה שחשבנו.

חג סוכות שני ואנחנו בדרכנו למצפה רמון.

בשנים האחרונות טיילנו באזור זה יחסית הרבה. 3-4 פעמים בשנה.

אך בכל הפעמים חלפנו על פני העיירה בדרכנו לטיולי שטח.

העיירה מצפה רמון נתפסה בעינינו תמיד כעיירה מנומנמת. שאין מה לחפש בה.

וואלה טעינו!!!

לאחרונה יצא לי לשמוע פה ושם על עסקים חדשים שצצים בעיירה והופכים אותה אט אט ליעד חדש לצעירים בכל גיל שמחפשים אלטרנטיבה שפוייה למרכז ,לאוהבי מדבר ושקט.

ולכן החלטנו הפעם להתמקם כאן ליומיים ולא בשטח כתמיד, להתמקד בעיירה ולגלות את המקום.

כמעט שעתיים מכפר סבא (עם עצירה קטנה בדרך) ואנחנו על שפת מכתש רמון מתמקמים בחאן

צל המדבר.

התארגנות קצרה ואנחנו יוצאים לטיול לאורך שפת המכתש.

מוזיקה טובה, נשנושים ושתיה ואנחנו מחפשים את הנקודה המושלמת לשבת בה בשעות היפות ביותר של המדבר, שעות אחר הצהריים.

אל מול הנוף הפראי והמדהים של המכתש אשר גורם לנו כל פעם להבין כמה אנחנו קטנים קצרים וזמניים בעולם הזה, אנחנו מתחברים בהשראת המקום לחלק הרוחני .

רגע לפני החזרה לשיגרה אנחנו מחדדים לנו את המטרות והפעולות (הפרקטיות) לשנה החדשה.

בזמן השקיעה, מכינים לנו ארוחה מדברית, דגים וירקות קלויים על האש... ובינתיים מזג האויר משתנה ומתחיל להיות קר מאוד. מאוד.

מקלחת חמה ואנחנו יוצאים לבדוק מה כבר יכולים להציע חיי הלילה של המקום.

בלב שכונה ובמיקום לא צפוי אנחנו מגיעים לפאב מסעדה שוקק חיים שלא היה מבייש שום מקום מסוגו בתל אביב. פאב החבית.

שנינו מסתכלים אחד על השני מופתעים...

המלצרית מופתעת מיזה שאנחנו מופתעים. 10 שנים המקום כבר קיים. אין שולחן פנוי.

מסתבר שלהגיע לכאן בלי להזמין מקום זה לאופטימים או לכמונו, חסרי אמונה במצפה רמון....

מתיישבים על הבר ומתחממים בסיידר אלכוהולי כשמסביבנו יוצאות מנות יפייפיות וקינוחים מפתים מוזיקה נעימה ואוירה כיפית ממש.

למחרת בבוקר אנחנו יורדים לגן הפסלים לטיול על שפת המצוק. בולעים אל תוכינו את שלוות המדבר, היופי והנוף האינסופי.

קריאה אל מול הנוף היא אושר גדול ותחושה אמיתית שאנחנו בחופש.

את שעות הבוקר אנחנו מבלים ברובע דרך הבשמים. בעבר הייתי כאן, זה היה אזור תעשיה כמו כל אזור תעשיה. מקומות כאלה הם בד"כ מוזנחים, מועדים לפורענות ונראים כחצר האחורית של העיירה.

הפעם הגענו לכאן בעקבות המלצה שקראנו על מקום בשם "לשה". מאפייה מדברית מפתיעה ביותר. קצת סבלנות (יש תור...) ואנחנו יוצאים עם שקית מאפים. כל אחד יותר מעניין ומיוחד מהשני. כיסי בצק טריים ממולאים בכל טוב ובתערובות תבלינים מדוייקות.

ממשיכים לטייל ברובע ומגלים מקום מטופח, שעבר בשנים האחרונות מתיחת פנים.

ההאנגרים התעשייתים הפכו לבתי עסק מעניינים , גלריות ובתי קפה המושכים לכאן מבקרים.

ויש מה לעשות פה!!

אסתר היא חנות יד 2 עם חפצים ובגדים שמציעים תרבות קניה אחרת.

החצר הצבעונית של פאב הברך נראת שונה לגמרי ביום ובלילה.

אני פוגשת שם את מלכה (מלכת המדבר?) צעירה בשנות ה20 לחייה שעובדת במקום ואנחנו מחליפות כמה מילים.

מלכה סיימה את לימודיה ועברה לגור במצפה רמון לפני שנה. מה שמשך אותה לכאן הוא השקט ועשיית מוזיקה. יש במקום לדבריה מכללה ללמוד מוזיקה שמושכת למצפה רמון מוזיקאים צעירים. דרך אגב, במתחם יש מועדון ג'ז עם הופעות בכל ערב.

ממש ליד נמצא "מדבר 19 -עובדות רחוק בשבילך"

מדבר תשעשרה הינו מרכז לשירותים משרדיים מרחוק שהוקם על ידי חנה רדו. מטרת המיזם היא לשנות מציאות כלכלית וחברתית ולייצר חיבור בין לקוחות ברחבי הארץ לעובדים מקומיים.

יום שישי, סגור היום. אך אי אפשר להיות כאן ולהוקירולכתוב על היזמויות והעסקים שנפתחו במקום מבלי להסיר את הכובע בפני פרויקט מיוחד זה.

מצפה רמון ורובע זה בפרט, מושךכים אליהם אמנים מהמרכז, אשר השתקעו במקום ופתחו בו גלריות. הקונספט הוא גלריה פתוחה לקהל בקדמת ההאנגר והחלק האחורי משמש למגורים.

כמה אופי ויופי יש בכל האנגר כזה...

סגנונות הלינה המוצעים כאן במתחם הם מסוגים שונים וברמות מחיר שונות. החל מחאנים קבוצתיים, דרך מלונות בוטיק ועד למתחמים ולופטים להשכרה למשפחות.

חאן ארדון הוא חאן לקבוצות המציע לינה מדברית בתוך מבנה על גבי מזרונים. שירותים ומקלחות צמודים. משיחה עם הבעלים של המקום התרשמתי כמה אהבה הושקעה בבנית המקום.

ממול החאן מושכת את תשומת ליבנו סוכה. נכון שאנחנו בשלהי חג סוכות. אך זוהי סוכה שנמצאת פה כל השנה.

סוכת שלום ואהבה.

"היצירה חלום" הוא המסר שחקוק פה על כל שלט וסלע. את היצירה הזו מבקש אילן רגב להעביר עם המון אהבה לעוברי האורח במקום. מומלץ להכנס לסלון הסוכה, להרגע לכמה דקות מכל מה שמחוץ לסוכה ולקרוא את כל הטקסטים שעל הקירות. תופעה לא בת ימינו. וטוב שכך.