זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה

במסגרת הפרויקט שיצרנו בבלוג שנקרא "להניע את הגלגל" אני רוצה לשתף אתכן במסע שהתחיל לפני כמה חודשים שאת סופו אני עוד לא יודעת.

לפני מספר חודשים התעוררתי בארבע לפנות בוקר עם שם של משהו בראש, משהו שלא הכרתי לפני זה. יש לי הרגל כזה שכשמשהו מופיע לי בראש וזה לא מוכר לי אני שואלת את הדבר הזה מה אתה?

והמשהו הזה , הרעיון הזה התחיל להציג את עצמו בפני לפרטי פרטים, וכפי שקורה לי לא מעט את ההסבר המפורט הזה קיבלתי בעודי צועדת בטיול הבוקר עם הכלב.

כשחזרתי הביתה מהטיול דבר ראשון לקחתי דף ועט והורדתי את כל המילים ששמעתי בראש לתוך הנייר בלי סדר מיוחד בלי להבין או לראות הגיון. הדבר שאני זוכרת יותר מהכל מהאירוע הזה היה שלא רציתי לדבר, עברה בתוכי מחשבה שאם אני אפתח את הפה אפילו לומר בוקר טוב לפני שכתבתי את כל המילים הן ילכו לאיבוד.

זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החותה

הדבר הבא שקרה יום יומיים אחרי זה היה שהתחילו לי כאבי בטן ממש חזקים שנמשכו כמה ימים, כאילו הגוף שלי אמר הרעיון הזה שהגיע, אני לא יודע איך להכיל אותו. והאמת שדי החלטתי לעזוב אותו. עברה בי מחשבה שהרעיון הזה כמו מייל קולקטיבי בטח הגיע לעוד אנשים ומישהו מהם יוכל להרים אותו.

שיתפתי ברעיון הזה רק את רוני שאיתה עבדתי על רעיון אחר והבנתי שאם זה יקרה זה יהיה מתישהו בעתיד הרחוק יותר.

עברו כמה שבועות ובקבוצת יזמיות שאני חברה בה התפרסם פוסט שדיבר על תוכנית של שלושה מפגשים תחת החסות של חממת היזמות של מיקרוסופט עם לינק להגשת מועמדות.

פתאום הרגשתי שהרעיון הזה שזנחתי אומר לי "הי יש כאן הזדמנות מעניינת" מילאתי את הטופס היו שם שאלות על כסף וצוות ודמו ואת הרוב אין לי. בעיקר יש לי שם ורעיון.

אחרי עוד כמה שבועות קיבלתי מייל שאומר שהמועמדות שלי נדחתה בלי הסבר רק "לא"

משהו בפנים דחף אותי עוד צעד קדימה ושלחתי מייל למנהלת הקבוצה שאומר שקיבלתי תשובה שלילית נטולת הסבר ושאם היא יכולה לברר אני אעריך את זה מאד. עברו עוד כמה ימים שלא קיבלתי תשובה, ופתאום טלפונים וסמסים - מחפשים אותי בדחיפות. כשחזרתי אליהן עטף את פני חיוך גדול התקבלתי לתוכנית.

Yazamiyot & MS Accelerator

כשהגעתי למפגש הראשון הסתכלתי על חבורת הנשים המדהימה שישבה שם. כולן כבר עשו צעדים משמעותיים עם הסטראט אפ שלהן. אחת גייסה כסף, אחת מתחילה פיילוט מרובה משתתפים, אחת בדיוק הגישה בקשה למימון מהמדען הראשי, שתיים הגישו בקשה להתקבל לתוכנית מתקדמת יותר, כמעט כולן כבר התחילו לפתח ולי, לי יש רעיון שכנראה היה מספיק טוב כדי להתקבל לנבחרת המצומצמת הזו מתוך 100 בקשות.

כל מפגש נתן לרעיון שלי עוד ממשות. החל מהמפגש שדיבר על התאמת מוצר לשוק, דרך מפגש שבחן את המודל העסקי, ומפגש שדיבר על איך לגייס כסף ומה חשוב לראות בחוזה עם משקיעים, ומה חשוב לכתוב במסמך תמצית .One pager

בתום ארבעת המפגשים הרגשתי שיש לי צידה להתחיל ועכשיו ייקח לי כמה חודשים לעכל וליישם, אבל לארגון המופלא של יזמיות היתה הפתעה עבורנו. מפגש אחד נוסף כחודש מסיום התוכנית שבו נציג את המיזם שלנו בפני המנטורים שליוו והרצו בתוכנית ובפני בכירים נוספים מהתעשייה שיכולים לפתוח לנו דלתות ואפילו להשקיע בנו כסף.

התחושה שלי היתה מצד אחד זה מדהים, מהצד השני זה לגמרי מבהיל מה עוד שחודש אוגוסט שעמד בפני כלל הפקה של שלושה אירועים ללקוח ולא ידעתי איך אני אמצא זמן לעשות את כל ההכנה הנדרשת. רוני לקחה על עצמה לעשות חיפוש מתחרים רגע לפני שנסעה ובלי שהרגשתי הזמן כמעט הגיע אל סופו

ביום שני כשבוע שלפני המצגת היתה לנו פגישת הכנה שאליה הגעתי ממש לא מוכנה, אבל עם תחושה שיהיה בסדר. התחושה הזו נעלמה לחלוטין בלילה שבין רביעי לחמישי לאחר שישבתי כל הלילה וניסיתי לדחוס חודש של לימודים וחודש של הכנה אבודה ללילה אחד מצאתי את עצמי בשעה חמש בבוקר מרימה ידיים, סוגרת את המחשב ואיתו את כל החלומות שהיו לי בקשר לרעיון שלי.

שלוש שעות אחרי זה בדמעות התקשרתי למנהלת התוכנית והודעתי שאני לא מגיעה להכנה של אותו בוקר. היא בתמורה הפצירה בי שאגיע לסוף המפגש . לא היה לי נעים אז אמרתי כן.

הגעתי מותשת, עיניים אדומות מבכי ועייפות חיכתה לי הקבוצה שלנו והן ביקשו רק דבר אחד "תעזבי את המצגת" תספרי לנו את זה. אני לקחתי נשימה, הילה לקחה לי זמן 5 דקות ובסוף אותן 5 דקות היה ברור לי ולכולן שאין מצב שאני מוותרת על זה.

סיימתי את המפגש וירדתי לים עם המחשב ותוך שעה היתה לי מצגת מוכנה

את סוף השבוע העברתי במנוחה מצד אחד ובחזרות בלתי פוסקות על הפרזנטציה שלי.

במוצאי שבת הגיעה מלאכית - פאני בן עמי רבינוביץ' בלוגרית אחות ויזמת בנשמה שסגרה איתי את כל הזוית הטכנולוגית , כך שאוכל להציג גם אותה בתוך המצגת

יום ראשון הגיע התכנסנו במתחם we work בתל אביב 7 יזמות ופאנל של 13 בכירים בתעשייה

הצגתי את הרעיון שלי והוא התקבל בהתרגשות ובהתלהבות ואפילו יש לי פגישה ממש מעבר לפינה עם אחת מחברות הפאנל - משקיעה שרוצה לעזור לי לקחת את הצעד הבא.

pitch day - we work

מה הלאה?

למצוא שותפ/ה טכנולוגי (כן, כן דברו איתי אם בא לכן.ם)

להגיש בקשות לאקסלרטורים כדי לקבל מימון

להמשיך להאמין וללכת צעד אחר צעד

בשורה התחתונה - בקיץ האחרון הבנתי שיש לי רעיון ואני הולכת להקים ממנו סטראט אפ.

בסיומו של אותו ערב הילה אוביל ברנר האמא של ארגון יזמיות ויזמת סדרתית בעצמה הקריאה לנו את המילים האלה שבעיני הם ההשראה ללהניע את הגלגל

אם את מתכוונת לנסות,לכי עד הסוף

ולא ,אל תתחילי בכלל.

זה עלול להביא לכך שתאבדי חברות,קרובי משפחה, משרות ואולי אפילו את שפיותך.

אולי לא תאכלי שלושה ארבעה ימים,

אולי תקפאי על ספסל בפארק,

אולי תלכי לכלא,אולי תסבלי בוז ,אולי לעג,אולי תהיי בבידוד.

בידוד הוא מתנה נפלאה

כל שאר הדברים הם מבחנים לכוח הסיבולת שלך,

למידה שבה את באמת רוצה לעשות את זה,

ותעשי

למרות הדחייה והסיכויים הקלושים,

וזה יהיה יותר טוב ממה שתוכלי לדמיין.

אם את מתכוונת לנסות,לכי עד הסוף.

אין הרגשה שדומה לזה.

תהיי לבד עם האלים,

והלילות יוארו בלהבות של אש.

את תרכבי על החיים

היישר אל הצחוק המושלם.

זה הקרב הטוב היחיד שיש.

לכי עד הסוף

ולא, אל תתחילי בכלל.

באהבה רבה

מיה

הפוסט הזה נכתב במסגרת פרוייקט להניע את הגלגל אני ממליצה לכן לקרוא גם את שאר החברות לפרוייקט:

ענבר ורדי - אחרי החגים יתחדש הכל... באמת?

הדס וילף - איך מתחילים מחדש

מאירה אור-לבן איך משלבים בין הפנאי הרציני לפנאי המזדמן

ליאת קמחי - לא מצליחה להניע את הגלגל

אורית פרי - אחרי החגים יתחדש הכל - איך להניע את הגלגל

שני עינתי - שש שמשות

מרגלית קוטב - אחרי החגים יש להניע את הגלגל בעדינות

מזל סלומון - הידעת להתחיל מבראשית?

קרן בר - אחרי החגים... עכשיו מה?

מיה מילר בעלת "אמנות האיזון" מומחית לבריאות רגשית איזון והבעה

יוצרת מרחבי הבעה רגשית בקהילה ובארגונים.

מטפלת בשיטת Life Alignment איזון חיים בקליניקה בכפר סבא הירוקה.

מרצה על הקשר בין בריאות רגשית למימוש ותוצאות בחיים

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים