לאה וולך ז"ל

גם ביום חמישי האחרון בשעה עשר בדיוק כמנהגה בחודשים האחרונים הגיעה לאה וולך לכיתת לומדי התורה בחוג " בין פשט לדרש" שמתקיים במועדון הפנסיונרים בשכונת סירקין בכפר סבא.

גם ביום חמשי האחרון בשעה עשר דיוק כמנהגה בחודשים האחרונים ישבה לה לאה וולך בכיתת לומדי התורה "בין פשט לדרש" חייכה בעדינות לסובבים ולחשה אלי כבכול שבוע "מה תשתי"? ואני השבתי לה "כרגיל, מים חמימים"

גם ביום חמישי האחרון בשעה עשר בדיוק כמנהגה בחודשים האחרונים יצאה לאה וולך אל המבואה ושבה ובידה כוס מים חמימים שמזגה לי בדקדקנות מוקפדת כפי שעשתה כנראה כל דבר בחייה והם היו אכן חמימים כיאות, במידה הנכונה

והיא הניחה את הכוס לפני.

ואני לגמתי לאטי לגימה אחר לגימה מכוס המים החמימים שמזגה לי לאה וולך. והתבוננתי בה באישה הזעירה והצנומה שפניה עדינות ועיניה בורקות וחיוך רב אור על שפתיה.

והיא לאיטה הרכיבה על אוזניה את מכשיר השמיעה שלה ופתחה את החומש עם פירוש רש"י ותלתה בי מבט של ילדה סקרנית תאבת דעת שמצפה לדבר אלוהים חיים שהיא אינה מאמינה בקיומו כלל וכלל!

וביום חמישי הקרוב בשעה עשר בדיוק לאה וולך לא תגיע לכיתה ולא תשאל אותי בלחש "מה תשתי"? ולא תצא מדודות למבואה ולא תמזוג לי כוס מים חמימים ולא תגיש לי אותם ולא תרכיב את מכשיר השמע שלה על אוזניה ולא תפתח את חומש התורה עם פירוש רש"י ולא תתלה בי מבט מצפה תאב דעת כי אולי לקח אותה האלוהים אליו? האלוהים הזה זה שהיא לא האמינה בקיומו כלל וכלל!

וביום חמישי הקרוב בשעה עשר בדיוק אני אתלה עיניים מתגעגעות בכיסא שלה של לאה וולך ז"ל ואני אקום ממקומי ואצא מדודות למבואה ואמזג לי בדקדקנות כוס מים חמימים ואגמע לי לגימה אחר לגימה לאט, לאט, לאט את המים החמימים שאמזג לי. אגמע לי לאט ובאהבה רבה לזכרה!