שמלת כלה כבר יש לך?


התארסנו ב-26 בינואר. לפני 11 שנים. יום חמישי בערב. אצלנו בסלון. בדיוק נכנסתי הביתה אחרי יום ארוך ומרגיז. המעיל עדיין עלי. התיק ביד. עמית כורע ברך מולי, אוחז בידו קופסא פתוחה עם טבעת, ואני אומרת כן. שלוש פעמים כן, למען האמת.

שלושה שבועות לאחר מכן התחלנו לחפש גן אירועים. רצינו להינשא בשעות היום. לא בלילה. למה? כי כשהשמש זורחת הכל אפשרי. מואר. שמח. פתוח. רצינו מקום שיהיה יפה ומזמין גם, ובעיקר, באור טבעי. בגן האירועים השישי שראינו, הכל היה בדיוק כמו שרצינו. נוף כפרי פתוח וירוק, עצי תפוזים נטועים בתוך המבנה ממש, פנסים דמויי עששיות תלויים על עמודי ברזל מפותלים, ריהוט עץ חמים, וחפצי נוי עתיקים שמשרים אווירה יציבה ובוטחת.


קרן לביא-אברהם | החתונה שלי

כזוג שמארגן את החתונה כולה בכוחות עצמו, התקציב שלנו היה מוגבל וצנוע. העלות שהציגה הבחורה שערכה את הסיור במקום, פשוט לא היתה אפשרית. "אז מה התקציב שלכם?" היא שאלה. קצת מתנצלים נקבנו בסכום. "המממ... אוקיי..." היא ענתה, "ואם אומר לכם שיש לי תאריך פנוי בזמן הקרוב, תאריך שלא הצלחנו למכור עד היום, ואוכל לתת לכם אותו במסגרת התקציב שלכם, תרצו לשמוע?". "כמובן!" עניתי מיד. "אז מה דעתם על ה-17 במרץ? יום שישי לפני הצהריים" היא אמרה בהיסוס. "רגע. עוד כמה ימים זה?" שאלתי. "עוד שלושה שבועות ויומיים" אמרה. עמית ואני הסתכלנו האחד על השנייה, ובמבט אחד היה לנו ברור מה התשובה. זה היה יום רביעי בערב.

ביום שישי בבוקר חתמנו על ההסכם. עמדו לרשותנו בדיוק שלושה שבועות לעצב הזמנה, להדפיס, לשלוח, למצוא שמלת כלה וחליפת חתן, לפגוש את ה-DJ, ללכת לטעימות, לעבור הדרכת כלה, לחשוב על מקווה, למצוא מעצב שיער ומאפרת, ו-ל-נ-ש-ו-ם.

הדפסת הזמנות. ישירות מגן האירועים נסענו לבית הדפוס. פרסנו דוגמאות על השולחן, ואני הצבעתי עליהן. "הניסוח כמו בהזמנה הזאת, אבל תמרכזי את הטקסט", "האיור כמו בהזמנה ההיא שבצד, אבל שימי אותו בכיוון ההפוך", "הרקע כמו בהזמנה ההיא", "הפונט כמו בהזמנה הזאת שנמצאת מולי..." טוב, אתם כבר מבינים. שעה וחצי עברה, ואישרנו את ההזמנות להדפסה.

הפגישה עם ה-DJ. לקוחות נוחים יותר מאתנו הוא מעולם לא פגש. "יש לך רשימת שירים?" הוא שאל. הסתכלתי עליו ולא הבנתי מה הוא רוצה. לא היה חשוב לי בכלל איזה שיר יהיה שלישי ואיזה יהיה מספר שלוש עשרה. בדרך כלל, אני מעדיפה שירים בעברית, אבל איך אפשר להחליט מראש? זה לא תלוי באווירה שיש בכל רגע? "פשוט תרכיב את הרשימה בעצמך" אמרתי לו. "סומכת עליך. רק תשתדל שיהיו שירים בעברית, ושיתאימו לשעות הבוקר. זה הכל". "יש לך שיר חופה"? הוא התעניין. לא היה לי מושג על מה הוא מדבר. גם לא היה לי שיר לשבירת הכוס ולא שיר לריקוד הראשון. בכלל לא ידעתי שאמורים להיות לי שלושה שירים נבחרים. "אההה. לא יודעת. אתה יכול להציע לי?" הבחור המקסים הזה השמיע לי שירים בסבלנות ובנועם, וזהו. בחרנו את שלושת השירים כמו שצריך.