המועדון הסודי של האמהות הטריות

לפני שלושה חודשים, רגע אחרי שילדתי את דניאל, גיליתי עולם חדש ומופלא – עולם האימהות. עולם זה, הוא למעשה מועדון סגור שמי שאינה אמא לא רק שלא מתאימה לו, אין לה בכלל אישור כניסה אליו. כשהייתי בהריון למשל, חשבתי שאני כבר לגמרי חברה במועדון, אבל רק אחרי שילדתי, הבנתי שבשביל האמהות האחרות הייתי עדיין בגדר רואה ובלתי נראית.

היום, ממרום חגיגות יום הולדת רבע שנה לבני, אני מבינה למה: יש דברים שרק אמהות ובמיוחד אמהות טריות מבינות. דברים שרק הן יכולות לדבר עליהן במשך שעות וחוויות שקורות רק להן.

ולא, זה לא מגיע ממקום שחצני או מתנשא של אני-אמא-ואת-לא: גם אני עד לא מזמן, הייתי בטוחה שלא הגיוני שכל האמהות הטריות האלה לא מפסיקות לדבר על הילדים שלהן ועל קורותיהן כאמהות, מתנהלות בצורה מוזרה ולא מוצאות זמן לדברים אחרים בחיים (כמו החברות נטולות הילדים שלהן, למשל..). היום, כשאני חברה טרייה במועדון האמהות, אני מבינה שלא הבנתי אותן, ומודה שטעיתי במה שחשבתי עליהן.

חברות המועדון הסודי בפעולה

ואם גם את חברה במועדון האמהות הטריות, הנה חמישה דברים שרק את תביני:

1. בוקר של כיף בקניון השכונתי – לכל מי שתהה מי לעזאזל נמצא בקניון בשעות הבוקר, אז זו התשובה: אמהות בחופשת לידה. והמון מהן. האמת היא, שבין השעות 9 עד 12 בבוקר, יש כמות זהה של מבוגרים ועגלות תינוק בקניונים בישראל ובתי הקפה שבהם מפוצצים באמהות שעומדות ומנענעות תינוקות קטנטנים כדי שיירגעו ויתנו להן לסיים את הקפה והסלט (וזה תמיד קפה וסלט).

העובדה שהמוני נשים באותו הסטטוס נמצאות בקניון יחד, מובילה לסצנה לא פחות סוערת מסצנת חיי הלילה בתל אביב, סצנה שבה האמהות הטריות בוחנות כל פרט בחברותיהן במטרה לוודא כי ידן על העליונה. כך למשל, כששתיים מהן מחכות יחד למעלית, הן בוחנות האחת את השניה מכף רגל ועד ראש ומשוות במהירות מי נראית טוב יותר אחרי הלידה, למי יש עגלה יותר שווה, התינוק של מי יותר חמוד, מי מלבישה את התינוק בבגדים יותר יפים, איזה תינוק צורח פחות ומי אבזרה את העגלה בצורה מקצועית יותר. המנצחת בתחרות הסמויה הזו, תזקוף את ראשה ותכנס ראשונה בגאון למעלית.

המעמד הנמוך ביותר בקניון, הוא זה של האמא לתינוק הצרחן ההיסטרי, זו שלא מצליחה להרגיע את הילד בשום צורה. היא זוכה למבטי בוז מיתר האמהות עד כדי כמעט הדחה מהמועדון.

2. על המשקל – נכון, דיאטות ושמירה על הגיזרה תמיד היו מנת חלקן של נשים - צעירות, מבוגרות, רווקות ואמהות. אבל אם הלחץ החברתי להיות רזה ויפה גדול ביומיום, הלחץ לחזור לגיזרה אחרי הלידה הוא פשוט מטורף. אחת המחמאות הגדולות ביותר לאמא טרייה היא לא "איזה תינוק חמוד יש לך" (כי את זה את כבר יודעת) אלא "וואו איך חזרת מהר לעצמך! את נראית פשוט מעולה!".

הסיבה המרכזית, לפחות אצלי, שבגללה האמהות הטריות מרגישות צורך עז לחזור למשקל המקורי של לפני ההריון, היא פשוט כי אין להן מה ללבוש. את קמה בבוקר שבוע אחרי הלידה, רוצה לצאת לטיול (לקניון, ברור) אבל את לא יכולה כי אף בגד לא מתאים לך: הבגדים מההריון גדולים, הבגדים מלפני ההריון קטנים ואת נשארת תקועה בבית.

ועוד סיבה: בשבועות שאחרי הלידה את נראית ומרגישה כמו סמרטוט רצפה, תוסיפי לזה את הקילוגרמים העודפים ויש לך מתכון בטוח לשבירת כל המראות בבית.

שיהיה בהצלחה עם זה

3. השעון המתקתק – כשאת נטולת ילדים, את בעצם חופשייה ומאושרת לעשות עם הזמן שלך מה שאת רוצה. נכון, יכול מאד להיות שאת אשת קריירה מצליחה ושאת מבלה 12 שעות ביום בעבודה ועדיין, יש לך הפסקת אוכל מסודרת, לילות של שינה רצופה והכי חשוב – סוף שבוע שכולו שלך.

עם הגיעו של הילד הראשון, את בעצם חיה על שעון חול דמיוני שמתהפך בכל פעם שהתינוק הולך לנמנם. ברגע שזה קורה את יכולה לבחור: או להשלים שעת שינה, או לאכול, או לעשות משהו בשביל עצמך כמו לראות פרק בסדרה האהובה עליך או לכתוב פוסט לבלוג שלך. כמובן שהכל יכול להיעצר ברגע אם התינוק החליט להתעורר במקרה אחרי רבע שעה (וזה קורה, כמו שאת בטח יודעת) ואז את מתחרטת שלא בחרת באופציה אחרת.

ועוד משהו קטן שרק אמהות טריות מבינות: לחפוף את השיער, זה לגמרי מותרות.

4. סופר פארם ושילב הם הזארה וה- H&M החדשים – אכן לעשות סיבוב דאווין עם העגלה בקניון זה נחמד, רק חבל שרוב חנויות הבגדים בכלל לא מותאמות להליכה עם עגלה, ובמיוחד לא תאי המדידה הקטנטנים. ובעצם, מי בכלל יכולה לחשוב על לקנות בגדים כשהמידה שאת רגילה אליה היא בגדר זכרון ישן נושן?

במקום הסיבוב הקבוע שלך בזארה ו- H&M את מוצאת את עצמך מסתובבת יותר ויותר בחנויות שאת כן יכולה להסתובב בהן עם עגלה: סופר פארם ושילב. כן, כן, שתי החנויות הקסומות האלה, שיש בהן כל מה שאת צריכה בחודשים הקרובים: חיתולים, מגבונים, מוצצים, פעלולונים, שמיכה קטנה, מגבת קטנה, מצעים קטנים ושלל דברים שתינוקות לא באמת צריכים, אבל את רוצה בכל זאת (כי להיא מהמעלית בקניון יש, ברור).

וזה באמת לא יאומן, כי תמיד אפשר למצוא משהו שאת צריכה בחנויות האלה, גם אם אתמול גיהצת בהן את כרטיס האשראי בסכום שבו יכולת לרכוש נעליים של לובוטן. אז לכל מי שמסתבך עם מתנה להורים טריים – גיפט קארד, גיפט קארד, גיפט קארד.

זארה - אאוט, שילב וסופר פארם - אין

5. מי שרוצה להעביר עלי ביקורת – שיבושם לו – האמהות מביאה איתה שלל נושאים לביקורת מצד כל האנשים שמקיפים את האמא הטרייה: את לא משחררת מספיק, את משחררת יותר מדי, למה את לא מניקה, למה את לא משלבת גם בקבוקים, הילד לא לבוש חם מספיק, הילד מזיע, למה אין לך זמן לחברות שלך, למה את עוזבת את הילד כדי לבלות עם חברות שלך, את חייבת להוריד במשקל, את לא אוכלת מספיק ועוד ועוד ועוד.

כל הביקורות האלו יכולות להביא להתמוטטות עצבים, הסתגרות בבית, כיבוי כל אמצעי התקשורת עם הסביבה והתנתקות מוחלטת מהעולם.

מאחר ואי אפשר למנוע את הביקורות האלו, כי ברור שכולם יודעים יותר טוב ממך, כל אמא טרייה מבינה שהדרך היחידה להתמודד אתן היא פשוט להעיף אותן דרך החלון ולהסביר לכולם בעדינות: אלה החיים שלי, זה הילד שלי וזכותי לעשות מה שאני רואה לנכון.

בניגוד למקום עבודה למשל או להערות שהן לפעמים נכונות בנוגע ליחס לקרובי משפחה ולחברים, הפעם את זו שקובעת את החוקים והילד הוא "Game Changer" בכל מה שקשור לחיים שלך וגם לחיים של הסביבה כלפייך. ומי שלא מבין את זה – זו בעיה שלו.

גם את חברה במועדון הסודי? כתבי לי דברים נוספים שרק חברות במועדון מבינות!

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות