אחרי החגים יתחדש הכל - איך להניע את הגלגל ?
שנה חדשה. החגים מאחורינו וכבר ממש סתו באוויר. זה הזמן להתחלה חדשה.
להתחיל לנוע אל עבר החלומות שלנו, ליצור תוכניות ולממש את התוכניות שלנו. לשם כך, בדיוק עכשו, כש"אחרי החגים" הגיע, יש להניע את הגלגל מחדש.
לא פעם אל מול ההתחלה החדשה הזו אנחנו בחוויה של בלבול ואפילו חוסר אונים. איך מתחילים?
איך מניעים את הגלגל ?
רבות מאיתנו חוות את מה שנעמי שמר מתארת בשירה "התחדשות":
עייפות בלתי מוסברת פיק ברכיים לא מובן…
עודנו בשיכרון החופשות, בזיכרונות המתוקים מרגעים נפלאים בחג, מהחוויות, הטיולים, המשפחתיות – איך מתחילים להניע את הגלגל?
רק אתמול חזרנו מחופשה קסומה של שבוע ב... תל אביב !
גרנו מול הים ובילינו בים בכל השעות האפשריות. פגשנו חברים, ראינו סרטים נהדרים, תערוכה מדליקה, ישבנו כמעט כל ערב על כוס יין בשקיעה, צחקנו בהצגה ( "פולישוק" המצוינת) ועוד ועוד רגעים מתוקים וחוויות מענגות.
נכון, מילאנו מצברים. אבל האם זה בהכרח אומר שיש לנו כוח עכשיו, דווקא עכשיו, להניע את הגלגל?
התחלה היא קודם כל תהליך שינוי. שלא לומר שינוי דרמטי.
כדי ליצור שינוי, כל שינוי (כך אני מלמדת את המנהלים שאני מלווה, ובכלל את אנשים שאני מאמנת באופן אישי או מנחה בסדנאות ) יש לעבור דרך שלושה שלבים :
מודעות, בחירה ואחריות.
השלב הראשון, הוא השלב של מודעות. אחריו באה הבחירה : במה אני בוחרת? ובד בבד האחריות : האיך. הביצוע. מה נדרש כדי להפיק את התוצאות בדרך שבה בחרתי.
מודעות מתחילה בהתבוננות
היום, בפתיחת השנה שאחרי החגים, ולקראת הנעת הגלגל, אני רוצה להרחיב על השלב הראשון – שלב המודעות, שהוא הבסיס לכל תהליך של שינוי באשר הוא.
המודעות מתחילה בהתבוננות פנימה. ההתבוננות פנימה זו הליבה והמהות האמיתית של המודעות. תמיד יהיה לנו יותר קל להתבונן מחוץ לעצמנו. יותר קל לנו להתבונן על אחרים ולנתח אותם ואת ההתנהגות שלהם.
הרבה יותר מאתגר להתבונן בעצמנו. זה דורש אומץ. להתבונן בעצמנו באמת. לא מתוך מקום של שפיטה, ביקורת או הלקאה עצמית - זה יותר נגיש לנו.
התבוננות פנימה שמטרתה להבין
ממה ההתנהגות שלי נובעת? איפה אני נעצרת? מה אני רוצה לשנות? איך אני רוצה להתקדם ? לאיזה כיוון אני רוצה להתפתח ? מה אני רוצה לפתח בעצמי?
קרל יונג אמר: "מי שמביט החוצה – חולם. מי שמביט פנימה – מתעורר".
זה המשפט שבחרתי לכתוב כמוטו באתר שלי, משפט שאני מאמינה בו כל כך, והוא מוביל אותי באופן אישי ומקצועי.
כשאני מתבוננת פנימה אני מתעוררת. מתעוררת לחיים במלוא מובן המילה.
להקשיב לעצמי ולמה נכון עבורי
מודעות כוללת בתוכה גם הקשבה לעצמנו.
מה נכון עבורי, ובאופן מדויק יותר: מה נכון עבורי עכשיו? מה מצב האנרגיות שלי? מה הקצב המתאים לי ? מה הקצב הנכון עבורי עכשיו?
אנשים הרבה פעמים מציבים לעצמם יעדים ומטרות מבלי לקחת בחשבון באמת מה מתאים ונכון עבורם, ואז הם דנים את עצמם לסבל או למאמץ מיותר.
חוק המאמץ המזערי
אחת אמונות המוטעות בעיניי קושרת הצלחה עם מאמץ. צריך להתאמץ כדי להצליח.
אני פחות בעד הגישה הגברית של "קדימה הסתער" ויותר מאמינה במה שדיפאק צ'ופרה מכנה "חוק המאמץ המזערי".
בספרו "שבעה חוקים רוחניים להצלחה" מפרט צ'ופרה על החוק הזה.
הוא כותב, מתוך התבוננות בטבע, שתהליכים דרמטיים ביותר אינם נעשים מתוך מאמץ.
השמש לא מתאמצת כדי לזרוח, העשב אינו מתאמץ לצמוח, והעץ אינו מתאמץ לתת צל. אם כך מה הסוד? - הם פשוט נוהגים על פי טבעם האמיתי.
וזה שוב החיבור למודעות
אם כך מה שעלינו לגלות זה את טבענו האמיתי ולחיות במתאם אליו.
מי אני באמת? מה חשוב לי ? מה הערכים שלי ? – זה תהליך של מודעות.
ואז, פשוט להיות מי שאני.
כך גם אוכל לבטא את עצמי באופן מלא, וגם אתן לעולם את המיטב שבי בלי לחוות מאמץ, פשוט על ידי כך שאהיה מי שאני באמת.
בפשטות. בקלות. בזרימה. ממש כמו העץ, כמו השמש, כמו עשב השדה. כמו הים האהוב עליי כל כך.
בעצם אין שום גלגל להניע
לא נדרש באמת מאמץ. כל מה שנדרש זה לחיות במתאם למי שאנחנו.
כל מה שנדרש זה להסיר מדרכנו כל מה שלא תואם את הזרימה הזו, את החיים על פי טבענו האמיתי.
השינוי שאני רוצה שיקרה השנה, יבוא מתוך הצמיחה האישית שלי, שמקורה במודעות.
אשמח אם תגיבו ותשתפו אותי :
מה חשבת ? האם הפוסט נגע בך? היה בעל ערך עבורך ?
בואו לקרוא גם מה כתבו חברותיי הבלוגריות על הנושא:
ענבר ורדי - אחרי החגים יתחדש הכל... באמת?
הדס וילף - איך מתחילים מחדש
מאירה אור-לבן איך משלבים בין הפנאי הרציני לפנאי המזדמן
ליאת קמחי - לא מצליחה להניע את הגלגל
מיה מילר - זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה
שני עינתי - שש שמשות
מרגלית קוטב - אחרי החגים יש להניע את הגלגל בעדינות
מזל סלומון - הידעת להתחיל מבראשית?
קרן בר - אחרי החגים... עכשיו מה?
אורית פרי
לחגוג את החיים
מאמנת אישית ועסקית
מלווה מנהלים ומנחה סדנאות
פיתוח אישי בארגונים ובעסקים
