עושות סדר

חג הפסח הוא אחד החגים האהובים עליי עוד מילדות.

השנה נקיים את הסדר אצל ענת, בתי הבכורה, והצעתי לה שהיא עצמה תערוך את הסדר, ומקווה שאכן תעשה זאת.

לא ממש בטוחה שזה רעיון שהיה יכול בקלות לעבור אם אבא שלי היה עדיין כאן. אבל אנחנו חיות בעידן חדש, עידן שבו רוחות אחרות מתחילות לנשב. וטוב שכך. הגיעה העת.

שולחן הסדר אצלנו לפני שנתיים

יהדות שוויונית - אפשר גם אחרת

ענת ומשפחתה הם חלק מקהילה מדהימה בזכרון יעקב, שמתנהלת ברוח אורתודוקסית שוויונית. בבית הכנסת שלהם הנשים קוראות בתורה, עוברות לפני התיבה, ולא מתחילים בתפילה לפני שיש מנין גברים ומניין נשים. שוויוני. כמה פשוט וטבעי. כמה מרענן ומרגש.

לא מפתיע שאיה, נכדתי בת השש, שגדלה באווירה כזו ומקבלת חינוך פמיניסטי ושוויוני מינקות, שינתה ביוזמתה את מילות השיר הידוע, ושרה "איך יודעות שבא אביב, מסתכלות סביב סביב...ואם שרות שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא... אז יודעות שבא אביב".

רוח נשית בליל הסדר - מה זה אומר?

השנה אני רוצה להזמין את כולכן, את כולנו, להכניס רוח נשית לליל הסדר.

ידוע שאין נוכחות נשית בסדר המסורתי. כמו שאמרה לי היום בתיה חברתי, הפעם היחידה שבה יש נוכחות נשית בהגדה, היא במילה "היא" ב "והיא שעמדה".

כולנו יודעות שזה חשוב, ואני מאמינה שאפשר במודעות ובתשומת לב, בעדינות ובנחישות, להכניס גם לסדר המסורתי את האיכויות הנשיות.

להוסיף טקסטים נוספים, חדשים. התבוננות חדשה. באווירת האביב, ההתחדשות והחירות. של כולנו. נשים, גברים, ילדות וילדים - כל המסובים והמסובות לסדר.

אצלנו בסדר כולנו מסובין ומסובות. כך אנו קוראים את ההגדה. בהסבה.

יוצאת ממצרים

יוצאת ממצרים / חגית אקרמן

לא ביד חזקה ולא ובזרוע נטויה

ולא ובמורא גדול

ולא ובאותות

ולא ובמופתים

אלא בהיסוס, בצעדים קטנים, בהולת חושך

ברוך

ובדבקות

ובכוונה

ובדיוק

ובאהבה

נושאת סימנים קטנים כמו קמטי הזמן העובר,

וחילופי עונות, גופי המשתנה

פניני געגועי

יוצאת ממצרים.

להתבונן במיצרים האישיים

בהשראת השיר הנפלא הזה, הנחיתי השבוע בשתי קבוצות נשים מדהימות התבוננות בשאלה מהי המצרים שלי, מהם המיצרים האישיים שלי, שברגע שאפרוץ אותם, משהו משמעותי ישתחרר בחיים שלי, ואחווה חירות אישית ברמה גבוהה יותר.

ההתבוננות דרך השאלה הזו פתחה שיח מרגש, ולקחה אותנו למקומות עמוקים, עדינים, רכים, משמעותיים, נשיים.

כוס מרים

אצלנו במשפחה אימצנו, כבר לפני כמה שנים, טקס שנקרא 'כוס מרים' בליל הסדר.

הדברים הבאים לקוחים מאתר המדרשה באורנים, שמתאר את הטקס של הרמת כוס לכבודה של מרים הנביאה, אחות משה.

זה אחד משולחנות הסדר בשנה שעברה. אחרי שסיימנו את קריאת ההגדה - יוצאים לארוחה בגינה.

מרים הנביאה

"מרים הנביאה היא אחת הדמויות המרגשות בסיפור יציאת מצרים. מרים נותרת מאחורי הקלעים במשך רוב הזמן, חבויה מאחורי קני הסוף. אולם, כדרכה, היא משכילה להופיע ברגע הנכון, ותמיד בהקשר של מים: בצעירותה משגיחה מרים על תיבת משה ביאור ומשכנעת את בת פרעה לקחת את אמה יוכבד כמינקת.

כוס מרים שלנו מבריקה וממתינה לליל הסדר

בשעת קריעת ים סוף סוחפת מרים את נשות ישראל לשיר ומחול והודיה לה'. אך רק עם פטירתה של מרים, באמצע המסע במדבר, מתגלה לנו תרומתה העמוקה:

"כל ארבעים שנות הנדודים במדבר עמד לבני ישראל באר המים בזכות מרים. מתה מרים - בטלה הבאר, כמו שכתוב (במדבר כ א-ב): 'ותמת שם מרים... ולא היה מים לעדה'" (על פי תלמוד בבלי, תענית ט.).

בארה של מרים סיפק מים לבני ישראל לאורך מסעם הארוך במדבר הצחיח. המדרש מספר גם שמֵי בארה של מרים היו בעלי סגולות רפואיות. בליל הסדר אנו נזכרים במנהיגותה של מרים ומתפללים שבארה יוסיף ללוות אותנו במסענו גם השנה". (לורי לפקוביץ, חוקרת ספרות ומיגדר, ארה"ב)

אני אישית, מאוד מתחברת לשמחה של מרים, ולכך שהנהיגה את נשות ישראל לצאת בריקודים, בתופים ובמחולות, לחגוג את נס בקיעת ים סוף.

לקראת הסדר בשנה שעברה. איה בגבה למצלמה, עם איתן בן הדוד שלה שהגיע מאנגליה.

וזו ההצעה לטקס

ממלאים את הגביע של מרים לאחר כוס שני של יין לפני נטילת הידיים. רחץ - מגביהים את הגביע הריק ואומרים: כוֹסה של מרים ימולא במים ולא ביין. אנחנו מזמינות נשים מכל הדורות שבשולחן הסדר שלנו למלא את כוֹסה של מרים במים מכוסותיהן הן. מעבירות את הגביע של מרים מסביב לשולחן. מסבירות את המשמעות של מילוי כוֹסה של מרים במים.

הברכה הנאמרת על כוס מרים

"זו כוס מרים הנביאה. יהי רצון שנזכה לשתות ממימי באר מרים לרפואה ולגאולה. "

יהי רצון שנלמד ממרים ומכל הנשים לצאת בתופים ובמחולות אל מול הנסים של חיי היום יום ולשיר לה' בכל רגע. אמן!"

יהי רצון שנחגוג בשמחה, בחירות, בשוויון ומתוך התחדשות ומשמעות. הלוואי ונחגוג את הנסים שבחיינו.

אמן וחג שמח !

אורית פרי פיתוח אישי בארגונים ובעסקים

www.oritperry.co.il

חוגגת את החיים ,בואו לחגוג איתי בדף הפייסבוק האישי

בואו לקרוא מה כתבו חברותיי המדהימות בנושא :

חגית ארליך: מה נשתנה הפסח הזה מכל "הפסחים"

יעל עיני: השנה שוב אשב בחג בכיסא ואתכווץ כשאקשיב להגדה

מיה מילר: בת חורין

סימה שבת: מכת בכורות בעיניים שלי

פוסטים קשורים

הצג הכול
בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים