מדינה עצמאית - אישה עצמאית

בלוג הופ עצמאות 70 - בדרכי שלי - I did it my way

חגיגות 70 שנה למדינת ישראל העצמאית, הן הזדמנות מצוינת להיזכר בדרכי אל העצמאות האישית שלי.

אני הכי מיוחדת, והכי כמו כולם! את הכל עשיתי בדרכי שלי (אבל מי מאיתנו לא?..).

במשך שנים הייתי שכירה. אפילו לא עלה בדעתי שיש אפשרות אחרת.

היום אני עצמאית - ״אדון״ לעצמי - ללא שעות מוכתבות, בלי תלוש, אבל גם בלי הכנסה מסודרת.

אני בדרך משלי, שהיא שלי.

אני אישה עצמאית, אמא עצמאית, רעיה עצמאית, חופשיה לבחירות עצמאיות.

זו הרגשה טובה וקלה לנפש, למרות רגעים כבדים פה ושם..

״בדרכי שלי״ משמעו שבגיל 16, בתחילת כיתה י"א, עזבתי את תיכון כצנלסון ואת ביתי החם, למרות שזה היה הדבר הכי פחות מקובל, ועל אף שהצמחתי להוריי שערות שיבה ומילאתי אותם בדאגה. בגלל בלבול זמני לא מצאתי את עצמי במסגרת הזו - ההורים והסביבה לא יכלו להכיל את מצבי, הרגשתי לבד, רק דוד אחד מקסים אמר, ״אל דאגה תנו לה ללכת בדרכה, היא תמצא את ייעודה״. הרגשתי חסרת ביטחון אבל הייתה בי נחישות פנימית שהנחתה אותי. בגיל 19 כבר הייתי חיילת משוחררת טרייה, ומייד השלמתי בגרויות. נסעתי לטייל במזרח הרחוק ובגיל 22 כבר למדתי לתואר ראשון. בת 26 התחלתי לעבוד כשכירה במקום עבודה שהפך למסלול מקצועי משך 18 שנים רצופות. זו הייתה קריירה שהתאפיינה בעומס, אתגר, נתינה, למידה, שפות, נסיעות בעולם, טיסות, הפקות, והֵכרות עם אנשים ועם אוֹמנים.

כל זה בצד קיום זוגיות וגידול שלושה ילדים - הלַהֲטוּטָנוּת המוּכרת בין משפחה לקריירה, למציאת מקום להתגורר בו, בין מגורים בשכירות להתחייבות למשכנתא, תוך שינוי קידומוֹת 30, 40, 50!!!! ... והזמן עף.

עם כל אלה