המושבה של פעם מסתתרת בלב העיר

זוכרים את כפר סבא של פעם?

ערבוב של בניה ישנה וחדשה, מגרשי חול לשחק בהם כדורגל אחה"צ ועצים מלאי פירות הדר שאפשר לקטוף מהם תפוז סתם ככה מאחורי הבית. ימים שנדמה שהיה בהם יותר זמן. אנשים הלכו והביטו קדימה, במקום לייעל עוד כמה דקות של הליכה בלסגור פינה עם הבייביסיטר או להגיב להודעה היסטרית בקבוצת הוועד.

אתם יודעים כמה אני נוסטלגית לגבי העיר, אך אם גם אתם מתגעגעים למה שהיה פעם, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לצעוד לכיוון חלקו הדרומי של רחוב רוטשילד. כשתגיעו לבית מספר 40, יתגלה לפניכם שביל קטנטן לצד מבנה בן 100 שנים בצבע ירקרק ששופץ לאחרונה. השביל יוביל אתכם אל עבר מה שהיה בעבר אסם, והושמש לכדי חנות מדליקה לעיצוב הבית.

כאן אני מציעה לכם לקחת נשימה, להאט את הקצב ולעבור לאט לאט בין כותלי החנות הקטנטנה. למעט אומן שהשתחל עם כשרונו הרב ביצירת הדפסי עץ מלאי הומור, נוסטלגיה ותמימות, החנות אוצרת בתוכה יצירות נפלאות של אומניות כחול-לבן. השזירה המדויקת של היצירות השונות, לצד סוקולנטים, אביזרי נוי, רהיטי עץ צבעוניים, סירי האמייל ואביזרי וינטג' שיעזרו לכם להכניס חום ויופי לכל חלל, יוצרים תמהיל ייחודי למקום. ילדים סקרנים ששואלים על טלפון חוגה וסיפולוקס, לצד מבוגר שקונה מתנות חג לעובדי החברה משתלבים בקהל שמגיע קבוע אל המקום.

רק אחרי שהחלטתם שספגתם מספיק מהתמונות המגניבות שעל הקירות, כלי הזכוכית שנתלים מהתקרה, השטיחים המקסימים על הרצפה ויצירות הנגרות השונות, אתם מוזמנים לצאת אל החצר האחורית.

אבל אני בכלל שותה הפוך

החצר האחורית מהווה את החיבור בין פעם להיום. מוקפת ברושים העוזרים לתחושת ניתוק מהעיר ושומרים על החמצן של המושבה. איילה מקבלת אותי בחיוך עוטף וישר מציעה לי קפה. באותה מהירות בה אני מבקשת על אוטומט את ההפוך שלי, כך אני נכנעת לכללי המקום, וחוזרת לקפה פשוט של פעם, אותו איילה מכינה עם חלב שהיא מקציפה בשקשוק ידני. באותו הרגע נכנס רכב לחצר, מתוכו נשפכים בני משפחה שרצים לחיבוק ולמתקני הילדים, מטפסים על עצים וממלאים את החצר בהרגשה של בית.

אמיר בן זוגה מצטרף אלינו. הוא עובד מהבית הירקרק הצמוד, ובין לבין עוזר בחנות. בפינת הקפה - המרפסת האחורית של מבנה נוסף במתחם - כולנו מתיישבים עם הנס המתקתק. אמיר מסביר לי שזה למעשה היה הבית של סבתו. איילה מספרת עליה בעינייים נוצצות - איך הבית שלה היה תמיד פתוח, מלא באנשים, אורחים, שכנים שבאו למקום, לאכול צהריים או להקשיב לסיפור. ב-2009, לאחר שהסבתא נפטרה, עברו הזוג למקום עם ארבעת ילדיהם ושמו לנגד עינייהם לשמור על מורשת האירוח. הם פתחו את החנות במבנה האסם, וקראו לה הבית של סבתא. צמוד לחנות נמצא המבנה המקורי של הרפת הראשונה והאחרונה בעיר, שהוסבה לבית מלאכה המשמיש מוצרים ישנים שנמכרים כיום בחנות. שלושת המבנים יחד, היוו את המשק של המשפחה הותיקה.

המקום פורח ומלא חיים, האורחים פוקדים את המקום כדי לקנות מתנה, כדי לטעום שוב את הקפה באווירה של פעם, וחלקם אפילו עוצרים רק כדי לנוח בחצר הנעימה. המשפחה שגדלה הבינה שכדי לשמור על המורשת לצד פרטיות הבית, עליהם לעזוב את המתחם (אל דאגה, הם גרים בהמשך הרחוב). הבחירה הזו ילדה מקום חדש. את הבית שכולו של פעם הם הסבו למקום מפגש לנשים. בין כותלי הבית והענתיקות השונות, הם מזמינים, ללא תמורה, נשים באשר הן לבוא להיפגש, לדבר וליצור בתחומי האמנות והרוח. המטרה היא העצמה נשית, אך הם יקבלו כל אחד שיתעניין בסדנא כמקובל במורשת הארוח.

אני כבר מתכננת להצטרף לסדנת שיפוץ רהיטים שמתקיימת במקום, ואני מזמינה אתכן, בשמם, לבוא, לנשום אוויר של פעם, לשתות קפה מלא בנוסטלגיה, לחגוג נשיות ולהצטרף לסדנאות השונות או להציע סדנא נוספת משלכן.

רחוב רוטשילד, מוותיקי המושבה עדיין מלא בנוסטלגיה, ואם מתחשק לכם להציץ לבית היסטורי ומיוחד נוסף ממש בהמשך הרחוב, אתם מוזמנים להכנס לכאן.

מזמינה אתכן לקרוא מה כתבו חברותיי לבלוג על יום האישה: ענבר ורדי - למה יום האישה נמאס עליה רעות לונברג - על נשים עצמאיות בחופשת הלידה אורית פרי - על נשים שהשפיעו על חייה חגית ארליך - על חגיגת יום האישה שלה מיה מילר - הנשים שלי, בזכותן אני יזמת

רחלי לושי ברקת- "קחי לך אישה"

​​

מיטל אשכנזי פומרנץ | אדריכלית ומעצבת פנים כפר סבאית גאה, נשואה לאורי, אמא לעופרי ואיתמר,

מאמצת בעל כורחה של נורמן החתול.

משתפת בפייסבוק

מצלמת לאינסטה

מתעדת באתר

נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג
עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע
להורדת ספר המתכונים של סירי לידה

קטגוריות בבלוג