בגיל 74 (פחות שבוע) אני לומדת יוגה ולא מתבלבלת משפע של מלים מוזרות בשפה עתיקה מאוד

לפני שנה התחלתי ללמוד יוגה. בשיעור פרטי עם מורה ששמה תקווה. היא יאה לשמה ושמה יאה לה. תקווה מותחת את אצבעות רגליי מאריכה את גפי ומקפלת אותי לארבע ואני יושבת לי מתחת לגשם של שמות מוזרים וריחות של שפה עתיקה. תקווה אומרת שהגוף שלי שר ורוקד וצוחק ואני יודעת שהוא בעיקר בוכה לא ידעתי עד כה כמה כאב עמוק ושטחי וארוך וקצר אגרתי בגופי לאורך כל ימי חיי. תקווה אומרת שהגוף הוא מיתר שיודע לבכות בתנועה זורמת של שמחה ככה אומרת תקווה והיא יודעת מה שהיא אומרת ואני מאמינה לה. היא יודעת להגיד את זה במילים עתיקות שריח שפה עתיקה נודף מהן. ואני מקשיבה לה ומחייכת לי בלב שלי בעדינות בעדינות.

מרגלית קוטב

מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה

http://www.margalit-kotev.co.il/