עכשיו בגיל שבעים ושלוש וחצי גם אני כמו האחות תרזה אוכלת סלט חסה בקוסברה למען המולדת

ירדתי לשוק לקנות לי חסה וקוסברה לארוחת הצהריים. בדרך חזרה בגן הנוי שלמרגלות ביתי בא לקראתי אברם נשען על מקלו חבוש בכובע הקסקט שלו ופניו מאירות לקראתי שלום מה שלומך? לחץ את ידי בחום השבתי לו לחיצה איתנה ואמרתי טוב אברם, טוב אני כל כך אוהב לראות אותך אמר אני שמח לראות אנשים שמדברים לאדינו. אני לא מדברת לאדינו אברם מה באמת ?הוא תמהה אבל את גרה ברחוב הרצל נכון אברם אני גרה ברחוב הרצל ולא מדברת לאדינו. אז אולי אומר לי אברם החלפתי אותך באישה אחרת שדומה לך. כנראה אברם שהחלפת אותי באישה אחרת שדומה לי אני מאשרת בהכנעה. אבל איפה נולדת? הוא לא מוותר. נולדתי בארץ. וההורים שלך? מתעקש אברם נולדו בצ'כיה ולא דברו לאדינו אז כנראה הוא אומר שוב החלפתי אותך באישה אחת שדומה לך. מאוד דומה לך! הוא בוחן את פני בקפידה. אני נולדתי בארץ כאן בכפר סבא לפני יותר משבעים שנה הוא תורם לי את סיפור תולדות חייו. ההורים שלי באו מתורכיה הם דברו לאדינו אני כבר שכחתי. גרנו שם בפינה איפה שהיה הקיוסק של מושיקו. את זוכרת את מושיקו? הוא שואל היה מוכר גזוז וסודה אני לא זוכרת אברם אני רק שלושים שנה בכפר סבא אז את חדשה פה מאשר אברם. טוב, הוא מוותר לי גם בעניין זה. אני חשה מובסת. אני מאכזבת את אברם לאורך כל הדרך. גם לא יודעת לדבר לאדינו וגם לא זוכרת את מושיקו. טוב אומר אברם מיואש ממני הוא לוחץ שוב את ידי ואומר לי שמרי על עצמך למען המולדת זה הכי חשוב! נכון אברם זה הכי חשוב! אני מאשרת חוששת לאכזב אותו שוב וגם אשמור על עצמי קצת בשביל עצמי אני אומרת בשקט, מהוססת אבל קודם כול בשביל המולדת הוא מתעקש אני נכנעת ואומרת לו בסדר אברם אל תדאג אני אשמור על עצמי למען המולדת הוא לוחץ את ידי לחיצה איתנה גם אני משיבה לו לחיצה איתנה הוא פונה לדרכו ואני חופזת לביתי במעלה השביל כדי להכין סלט חסה בקוסברה למען המולדת כמובן כדבר אברם.