עכשיו בגיל 73 (וחצי) אני מרגישה עכבישה שמחוברת לרשת הזמן ומתגעגעת לרשת העכבישה בשדה.

פעם לפני שנים רבות הייתי מורה אמנם לא המורה של המדינה ולא מורה רוחנית סתם מורה עם תיק של מורה שהיה לו אבזם לתיק. ואז בימים ההם ולא בזמן הזה הכרתי הכרות אישית עכבישים הם היו מחוברים לרשת לא אני. ואני? עוד לא הכרתי אפילו את המילה אינטרנט.

פעם מזמן בטיול בשדה כן פעם היו דברים כאלה ראיתי עם התלמידים שלי מהחוג לטבע של בית ספר "תחכמוני" ברחובות, רשת של עכביש בהיקף של שלושה מטרים בערך. מדדנו בצעדים. ילדי החוג התלהבו כל כך. עכשיו אחד מהם חנן אשל כבר לא בחיים ואני כבר לא מלמדת ילדים אלא אנשים מבוגרים. וגם נשים מבוגרות.