עכשיו כשאני בת 73 אני לא מסתפקת בעשרת הדיברות שירדו מהשמיים אלא מורידה לעצמי את עשרת הדיברות של לבי

בהשראת יום מתן תורה המתקרב הורדתי לעצמי את עשרת הדיברות של לבי .

והראשונה להתענג על כל רגע ורגע של חיי על כל מה שהוא מכיל בתוכו.

והשניה

לפקוח בכל רגע ורגע מחדש את עיני למראות הנוף, החי והצומח ובמיוחד האדם שהרגע מזמן לי.

והשלישית

להקשיב בכל רגע ורגע מחדש לצלילי ולקול הרגע על כל גווניו.

והרביעית לכתוב נטולת הכרה ,ציפייה ובקורת

והחמישית להאיר פני לכל הסובבים אותי ובמיוחד לאישי ולבאי ביתי ובמיוחד במיוחד לעצמי.

והשישית לסלוח לעצמי ולשלם באהבה את מחיר כל מה שלא ידעתי לעשות טוב יותר בעת מעידה.

והשביעית להוקיר את המקרה הטוב ולהודות עליו בשמחה בעת הצלחה.

והשמינית לבכות בכי גדול כשכואב לי ולהתענג גם על הבכי.

והתשיעית לשהות על חוף הים לעתים קרובות

והעשירית להשתוקק לענווה.

מרגלית קוטב

מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.

http://www.margalit-kotev.co.il