עכשיו כשאני בת 73 אני מבינה שכולם אוהבים מכל החגים את חג החנוכה. וגם אני

זו כבר השנה הרביעית או החמישית

באמת שאינני זוכרת שחברתי דפנה ואני

מקיימות בהתנדבות לטובת תושבי עירנו כפר סבא

ערבי הכנה לקראת מועדי ישראל.

הכול התחיל כאשר חברתי דפנה שהיא פסיכולוגית קלינית

אמרה לי בקלילות מרגלית אני חולמת ששתינו נקיים ערבי הכנה לחג

זאת תהייה סדנת מעגל חלמה לה בקול שבה את תלמדי את התכנים

ואי אדבר על הצד הנפשי-רגשי של החג.

אמרתי לה דפנה זה חלום שקל להגשימו.

פנינו לתמר פארן מנהלת בית רייזל

והיא התלהבה מאוד והעמידה לרשותנו חדר

וגם הפיצה ושיווקה את דבר סדנת ההכנה הזאת לתושבי העיר בדרכים שלה.

ואכן לפני מועדי תשרי- ראש השנה, יום הכפורים וסוכות. לפני חנוכה,

ט"ו בשבט, פסח ולפני שבועות, אנחנו מקיימות את המסגרת המלבבת הזאת.

למרות שגם דפנה וגם אני מחוברות לעולם הדתי

ושומרות מצוות במידה זו או אחרת

אין הכוונה שלנו להחזיר בתשובה או להשפיע על אורחות החיים של איש.

אלא הכוונה שלנו היא להפגיש את המשתתפים עם הערכים האוניברסליים

שתכני ישראל טעונים בהם ולהצביע על הקשר שבין החגים שלנו

לחגי העמים הקדומים האחרים שישבו באזור המזרח התיכון

ובמקומות נוספים בעולם.

הכוונה שלנו היא גם להראות איך ערכי החגים מתחברים לערכי הטבע

שאליהם היה מחובר כל אדם בעולם הקדום ומהם הוא שאב השראה

לעולמו הדתי שעוצב בעקבות תופעות הטבע ומחזור השנה.

והכוונה שלנו היא גם להפגיש את הבאים עם מקורות מכל התקופות

כולל עם מקורות מהשירה והספרות העברית המודרנית שעוסקים בחגי ישראל.

הסדנה היא סדנה לימודית חווייתית שבה ניתנת לאנשים גם הזדמנות

לספר על הקשר הרגשי שלהם לזיכרונות ילדות ונערות מחוויות החגים שחוו

בילדותם בבית הוריהם, בנעוריהם בתנועה או בצבא וכדומה

ניתנת למשתתפים הזדמנות להביע א את הקשר הנפשי שלהם אל החג

ולבדוק באיזו מידה זיכרונות אלו משפיעים על הדרך בה הם חוגגים היום

את החג ומתייחסים אליו.

ואכן בכל סדנה כזאת אנחנו מלאות פליאה למשמע הקשרים הרגשיים

שמחברים את המשתתפים דתיים, חילוניים, יוצאי עדות שונות, ילדי הארץ

או נקבצי גלויות שונות לנושא החגים .

כולם מחוברים רגשית לחגי ישראל והחגים מהווים חלק חי אצל רובם ככולם.

גילינו שהקשרים העמוקים אל ימות החג, מנהגיו ומאכליו השונים בעדות השונות

כל אלו נובעים מזיכרונות ילדות בארץ או בגולה ומאירועים מרכזיים

שאירעו להם בתקופת החגים. כמו ימי נישואין, ימי הולדת וכדומה.

,גילינו גם שבדיוק כמונו גם כ המשתתפים אוהבים את חנוכה מכל החגים בגלל האור, החום

ניחוחות המאכלים וסיפור הניצחון

מפליא גם להיווכח עד כמה המשתתפים שמחים לפגוש מקורות עתיקים וחדשים

מן הכתובים שקשורים לחגים.

במפגש שקיימנו הפעם לקראת חנוכה הבאנו מקור תלמודי שעוסק במחלוקת

שבין בית שמאי לבין בית הלל בקשר לאופן הדלקת נרות החנוכה.

רצינו להראות את העקרונות הערכיים העומדים בבסיס המחלוקת.

חשבנו שאולי הנושא יהיה כבד ומסורבל מידי למי שאינו רגיל לשפת התלמוד אך לשמחתנו

המשתתפים גילו עניין כה רב בנושא למרות שהעיסוק במקורות התלמודיים ובלשון המאפיינת רחוקים מתכני חייהם ביום יום השוטף.,

בדרך כלל המשתתפים מופתעים מרוח הפתיחות שמתגלה במקורות היהודים הללו.

רוח שלצערנו אינה נושבת בארצנו בימים אלו.

אולי דווקא בגלל כך חשוב לדפנה ולי להביא ליותר ויותר אנשים את ההכרה

שהיהדות הקדומה יצרה עולם תרבותי רב סתירות ויחד עם זאת רב שאר רוח

וזכות כולנו דתיים וחילוניים כאחד להשתמש באוצרות הללו כמקור השראה לחיים עשירי רוח,

טעוני ערכים ומורי דרך לחיי מוסר אנושי וצדק חברתי.

הסדנה הבאה תתקיים לקראת ט"ו בשבט. פרטים בבית התרבות ע"ש רייזל אצל תמר פארן.

מרגלית קוטב

מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה.

http://www.margalit-kotev.co.il/

מזמינה אתכם לקרוא פוסטים נוספים של החברות שלי לחנוכה, מבטיחה שיהיה מעניין:

אורית פרי

אורית כהן יבלונקה

יעל עיני

ענבר ורדי

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות