בגיל 73 (בעוד 27 ימים)אני מגלה שאין מקום למורך לב בקרב לעקירת הצפורן החודרנית שלי!


היום הלכתי לפדיקוריסטית שלי קוראים לה ילנה. והיא האישה הכי יפה והכי מתוקה בכל כפר סבא. אמרתי לה :ילנה, "יש לי ציפורן חודרנית ברגל." ילנה הביטה בי במבט ירוק שלו כמו ים ואמרה בשקט: "אני אוציא צפורן חודרנית!" ישבתי על כיסא המלכות והושטתי לילנה את רגלי הימנית. ילנה הביטה בה בעיון ולחשה: (אולי כדי שהציפורן לא תשמע ותתבצר) "כן יש ציפורן חודרנית." היא עטתה כפפות על ידיה הענוגות שלפה מארון הזכוכית שבפינה זוגות מספריים שונים ומשונים וצבא של מחטים מאונקלות סדרה אותם בשורה ישרה כחיילים לפני קרב ויצאה למבצע "ציפורן חודרנית שלוף!" הציפורן התעקשה והתחפרה כמו החולדים שהיו מתחפרים מתחת לשתילי תפוחי האדמה בגינה של הורי. ילנה הייתה נחושה לשלוף אותה מתוך מבצר הבוהן. אני ישבתי כמו צופה בהיפודרום רומי (כך קוראים לזה?) בעת התגוששות עם צבא אריות. הקרב היה קשה. ילנה הייתה מגויסת לחלוטין! היא לא הרימה את ראשה גם כאשר מידי פעם השמעתי קולות משונים של אנחות מובלעות. לא היה מקום לחולשה בקרב הזה! זה היה קרב של אמיצים! בסוף ילנה בשקט ללא צהלות ניצחון שלפה את חוד החנית של הציפורן הדוקרנית. היא הייתה מוטלת בכפה העדינה של ילנה ארוכה, חדה ואכזרית. שתינו ילנה ואני עיינו בה עיון מעמיק מתוך כבוד לאויב המובס! האם תם הקרב? ימים יגידו!

מרגלית קוטב

מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע