ורוד מושלם - לחזור להיות אישה

אני נכנסת לבית של מיכל קולט ארבל. בית מרווח, מואר וצבעוני.

ואז אני מבקשת לראות את חדר העבודה שלה.

הדבר הראשון שאני רואה היא מראה גדולה, אבל ממש גדולה, תלויה על הקיר.

ואז אני מתסכלת סביב.

על השולחן יש כלי עבודה עדינים, מארזי קטלוגים והרבה פטמות.

כן. פטמות.

הפטמות והסיפור המיוחד שמאחוריהן, הן מה שהביא אותי לראיין את מיכל לפוסט הזה, במיוחד בחודש אוקטובר, הוא חודש המודעות לסרטן השד.

שנייה לפני ההורמונים לביוץ

הסיפור של מיכל מתחיל לפני כ-7 שנים, כשהיא בת 33. נשואה, אמא לילד בן 4, עובדת במשרד פרסום.

מיכל ובעלה רוצים להביא עוד ילד לעולם ונתקלים קצת בקשיים. מתחילים ביקורים אצל רופאים שונים, כל הבדיקות יוצאות תקינות, ובסופו של דבר, מיכל מגיעה לרופאה שנותנת לה מרשם להורמונים מחזקי ביוץ. רגע לפני שהיא יוצאת מהחדר, היא שואלת את הרופאה, "תגידי, למה לפני שנותנים הורמונים עושים כל כך הרבה בדיקות?". הרופאה מסתכלת עליה ואומרת – "כי אנחנו רוצים לוודא שאין איזושהי בעיה שיכולה להיות מוחמרת עם הורמונים".

מיכל מספרת לי שהיא שמעה את זה ומשהו הדהד לה בראש. "את יודעת, יש לי גוש בשד, כבר כמה חודשים. הגניקולוג שלי (הקודם) בדק ואמר לי שזה בטח חלב שהתייבש וזה שום דבר".

באותו הרגע הרופאה לקחה ממיכל את המרשם להורמונים ודרשה ממנה ללכת להבדק. זה היה ביום א'.

ביום ד' היא כבר היתה בתור לכירורג שד ששלח אותה, כבר למחרת, לאולטראסאונד. במהלך הבדיקה מיכל שומעת את הרופא מקריא לקלדנית, "גוש, 3.5 ס"מ, קצבות חדים".

"אף לא לרגע אחד לא חשבתי על סרטן", מיכל אומרת. "אין אצלנו שום מקרה במשפחה, וכשהרופא אמר לי שזה בטח שום דבר, זה מה שבחרתי לשמוע. לא הבנתי את הדחיפות ואת העובדה שקיבלתי תורים כל כך מהר, ייחסתי לעובדה שאחותי עובדת בקופת חולים". הממוגרפיה נקבעה ליום ראשון.

"כשהגעתי לביה"ח מאיר, שאלו אותי בכניסה למומוגרפיה אם הגעתי לבד. בטח שהגעתי לבד. עד כדי כך לא הבנתי בפני מה אני עומדת," מספר מיכל. "הטכנאית אמרה לי שעומדים לבצע 2 צילומים בשד שמאל, ושניים בימין. היא צילמה 2 צילומים בצד שמאל. ואז 2 בצד ימין. ואז עוד 3 בצד ימין, ואז עוד 4. היא נכנסה ויצאה מהחדר כמה פעמים. כשאני יצאתי מהחדר בתום הבדיקה, בעלי ואמא שלי כבר חיכו לי בחוץ. קראו להם". הביופסיה כבר נערכה במקום. מיכל אומרת שמייד לאחר מכן חזרה לעבודה. סוג של דרך התמודדות.

ההמתנה והטיפול

ואז החלו 10 ימים של המתנה מורטת עצבים, של חוסר ודאות. הימים הכי קשים טוענת מיכל. כשהגיעו התשובות והיא הוזמנה לרופא, ההורים שלה ובעלה הצטרפו לפגישה. "אני זוכרת סוללה של בעלי מקצוע. רופאים, עובדת סוציאלית, אחות מתאמת. מעבר לזה, אני זוכרת שכל המילים של הרופא הפכו לעיסה אחת. אולי הייתי נוכחת פיזית בחדר, אבל הראש ממש לא." ואז מתחילים הדיונים כדי לקבל החלטה על סוג הטיפול. האם קודם ניתוח ואח"כ טיפול תרופתי או להיפך.

"אני אלופה בהפקות. יודעת להריץ קמפיינים ארוכי טווח. רק תגידו לי מה לעשות. זה שלא ידעתי מאיפה להתחיל שיגע אותי". בסוף הגיעה מיכל לרופאה שאמרה לה - פשוט תתחילי בטיפולים!

הפרוטוקול כלל תרופות כימיות, ביולוגיות והורמונליות, על כל מה שמשתמע מכך וכל תופעות הלוואי המוכרות. המטרה היתה לבדוק האם הגידול קטן וע"י כך, כשיגיע יום הניתוח, אולי להציל חלק מהשד.

הניתוח היה של כריתה מלאה. "רציתי כבר את הכל החוצה. לא רציתי שיישאר מזה כלום", אומרת מיכל. הוחלט על שחזור מיידי של השד. בתום ניתוחים רבים היו למיכל שוב 2 שדיים, אבל היא אומרת, "אחד יפה, זקוף, מתוח, שמסתכל לשמיים והשני נפול, מסתכל לרצפה. רציתי את שניהם זהים". וכך היא נכנסה לניתוח נוסף כדי להרים את הצד השמאלי.

"בתום הניתוח השני, הייתי בטוחה שעכשיו הכל יחזור לקדמותו. אחזור להרגיש נשית, שלמה. שתביני," אומרת מיכל, " 3 חודשים התקלחתי בחושך. לא רציתי לראות את עצמי. לא התפשטתי לפני בעלי".

ציצי של ברבי

מיכל הבינה שההבדל הגדול, כדי לחזור באמת להיות שלמה, הוא החוסר בפיטמה בשד הימני. "ציצי של ברבי, אנחנו קוראות לזה". מיכל קבעה פגישה עם הרופא הפלסטיקאי שאמר לה חד משמעתי, לפחות שנתיים אסור לגעת בשד. הוא רגיש מדי, העור דק מדי, הסיכונים גבוהים מדי. (היום מיכל יודעת שגם לאחר שנתיים היא לא היתה יכולה לשחזר פיטמה).

"הייתי מרוסקת. לא הסכמתי לקבל את הבשורה הזו. בכיתי את עצמי יותר מאשר בכל התקופה. יצאתי מחדר הרופא, נכנסתי לשירותים אצלו בקליניקה ולא יצאתי 20 דקות. פשוט לא הייתי מוכנה לקבל את זה. איך שיצאנו בעלי ואני מהרופא, לקחתי אותו לחנות חומרי יצירה. החלטתי למצוא לעצמי פתרון".

"התחלתי לבדוק אופציה של יצירת פיטמה מגבס, מהר מאוד הבנתי שזה לא אפשרי, ואז נכנס הרעיון של סיליקון. התנסתי ב- 17 סוגים של סיליקון, עד שמצאתי את מה שאהבתי ויצרתי עבורי פיטמה".

גילוי הייעוד

אחת החוויות המרגשות ביותר עברה על מיכל בזמן צעדת סוזן קומן בירושלים. (ארגון הפועל למעלה מ-30 שנה להגברת המודעות לסרטן השד).

"הכנתי זוג פטמות לחברה שעברה כריתת שדיים דו צדדית. אני זוכרת שהתכופפתי כדי להוציא את הפטמות מהתיק, והגשתי לה אותן. היא הכניסה אותן תחת החזייה. האור זרח עליה מלמעלה, ואני הסתכלתי עליה מלמטה. היא אחזה בשדיים שלה אמרה "יש לי ציצים" והתחילה לבכות. זה היה רגע מכונן עבורי. פתאום הבנתי את ה- reason why". "בכל תקופת המחלה את שואלת את עצמך למה זה קרה לי? למה דווקא אני? והנה קיבלתי את התשובה. הבנתי שאני לא רק לקוחה של עצמי. אם אני, הקטנה, יכולה לגרום לאישה להרגיש ככה, נשית, אז זה הייעוד שלי".

וכך באה לעולם חברת Pink Perfect.

מיכל עזבה את העבודה שלה, פנתה לתוכנית "קרן שמש" לעידוד יזמים צעירים וזכתה במקום הראשון. את כל סכום הזכייה השקיעה באתר ובפיתוח המוצר וכיום ישנם שני מוצרים עיקריים:

"פטמות בהתאמה אישית" - מיכל מגיעה לנשים עוד לפני הניתוח ויוצרת תבנית של הפיטמה, וע"י כך יוצרת פרוטזה זהה לפיטמה המקורית.

"פטמות מהקטלוג" - מיכל יצרה מגוון גדול מאוד של פטמות בצורות ובצבעים שונים, וניתן להזמין "מוצר מדף".

כיום יש למיכל סניפים בניו ז'רזי, קנדה, ספרד, ארגנטינה ואלפי לקוחות מרוצות מכל בעולם. לאחרונה הגיעה אפילו הזמנה מדובאי.

אגב, את הרופא ההוא, שאמר לה שהגוש שלה הוא בטח שום דבר, פגשה מיכל בבילינסון , בעת שעשתה טיפולים לכניסה להריון אחרי המחלה. מיכל הקפיאה ביציות עוד לפני תחילת הטיפולים, כיוון שידעה שהתרופות פוגעות אנושות בסיכוי הפריון. כששאל אותה הרופא "מה את עושה פה?", היא אמרה לו בפנים בדיוק, שאם רק היה עושה את עבודתו כנדרש, לא מבטל את התלונה שלה ושולח אותה להבדק, ייתכן מאוד שהיא בכלל לא היתה צריכה להיות במצב בו היא נמצאת.

הטיפולים אגב הצליחו, וכיום מיכל היא אמא לשני בנים!

לכו להבדק!

בתום הראיון, שאלתי את מיכל מהו המסר החשוב ביותר שהיא מבקשת להעביר.

"גילוי מוקדם. לכו להבדק! אני בכלל לא ידעתי שאפשר לחלים מסרטן שד. מבחינתי חייתי על זמן שאול, עד שחברה שניצחה והחלימה אמרה לי שבגילוי מוקדם ישנם 90% סיכוי להחלמה מלאה".

מיכל נזכרת ביום אחד בו הגיעו אליה 2 לקוחות. האחת, גילתה את הגוש בשלב מאוד מוקדם. אמנם עברה כריתה חלקית, אבל החלימה לחלוטין. השנייה הרגישה את הגוש ופחדה ללכת ולהבדק. כאשר כבר עזרה אומץ היה מאוחר מדי. הסרטן כבר התפשט לבלוטות ולאחר מכן שלח גרורות לעצמות.

גילוי מוקדם מציל חיים. זה פשוט כך. לכו להבדק!

אני מבקשת להודות למיכל באופן אישי על העבודה המדהימה שהיא עושה בלהחזיר לנשים את הנשיות שלהן, מבקשת להודות לה על הזמן, על הפתיחות, על האופטימיות ועל המסר החשוב.

מכירה מישהי שזקוקה לשירותיה של מיכל?

ניתן לפנות אליה ישירות

בטלפון - 054-3117131

ודרך האתר - http://www.pink-perfect.com/?lang=he