שש שמשות

בבוקר סגרירי אחד בינואר האחרון זה קרה. התעוררתי וכהרגלי מילאתי מים רותחים לתוך ספל התה הגדולה שלי. על צלחת הנחתי כמה פרוסות לחם קלוי עם ממרח שקדיה וצירפתי לידן גם שתי עוגיות דובשניות - שיהיה משהו מתוק לטבול בתה. היה שקט בבית ולא רק בגלל שהייתי לבד כי הגברים בחיי הלכו לעבודה ולגן; אלא גם שפתאום אחרי תקופה ארוכה וגדושת עיסוקים פתאום הייתי חופשיה - לגמרי חופשיה. הבן שלי סוף סוף היה בגן אחרי "חופשת לידה" שנמשכה כמעט שנתיים, השיפוץ בביתנו תם וכך גם תקופת המעבר וההסתגלות לבית החדש. הספקתי לנקות, לסדר, לקנות ולעצב את כל מה שתכננתי, ועכשיו מצאתי את עצמי נטולת מטלות. ככה ישבתי בבית השקט, עם הראש נקי ממחשבות ודאגות, ופשוט התמסרתי לשלווה. החלטתי שאני מקדישה לעצמי כמה ימים כאלה של רוגע ושלווה, לעשות בהם דברים שהזנחתי כמו אפיית לחמים ועוגיות, לצייר או סתם למרוח לק.

"מנוחת הלוחמת"

אחרי כמה ימים טובים של מנוחה המחשבות התחילו שוב להציק והבנתי שמיציתי. הגיע הזמן "להניע את הגלגל" ולהתחיל לחשוב על עצמי בכל מיני מובנים. אז שלפתי דף וציירתי 6 שמשות, ובמרכז כל שמש רשמתי כותרת: משפחה, קריירה, התפתחות אישית, תחביבים, בריאות ואוכל. בכל אחת מהקרניים של השמשות כתבתי את כל מה שעלה לי לראש בהתאם לאותה כותרת, כך לדוגמה מילאתי את קרני השמש של משפחה במילים כמו קידוש ביום שישי, ארוחת ערב משפחתית קבועה באמצע שבוע, טיולים בשבתות ועוד. וכך ישבתי וכתבתי, וכשסיימתי הייתה בידי רשימה שריכזה את כל המטרות והחלומות שלי. מי שמכיר אותי טוב יודע שאני פריקית של רשימות, ויש לי רשימות ל-ה-כ-ל! אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהכנתי רשימה כל כך אישית ואמתית, שבה העליתי שחור על גבי לבן את כל המחשבות שלי מתת-המודע. את הרשימה תליתי על הקיר והבטחתי לעצמי שאני הולכת להגשים ולקיים את כל מה שכתוב בה, צעד אחרי צעד.