איך מתחילים מחדש?

בטח אתן מכירות את זה, את "אחרי החגים".

"החגים"- התקופה הזו, שגורמת לנו לעשות עצירה מהשגרה, למלא את ימינו בארוחות, נסיעות, משפחה. ואז היא נגמרת ואנחנו צריכות להתחיל לחזור לשגרה.

בארץ המיוחדת שלנו, "החגים" מגיעים בסמיכות של בין שבוע עד חודש אחרי "יולי - אוגוסט" המפורסמים, שגם בהם השגרה של מופרעת ומוטרדת, לטוב ולרע.

הרבה פעמים קורה שאנחנו מתניעות תהליכים, מקבלות על עצמנו החלטות שדורשות מעשים, פעולות שלעיתים מוציאות אותנו מאזור הנוחות שלנו, משנות הרגלים. בין אם זה בעבודה, בחיי השפחה, ובחיים האישיים שלנו. וכשאני אומרת "בחיים אישיים", אני מתכוונת לאורח החיים שלנו, בעיקר לאוכל הבריא שהחלטנו לאכול, בפעילות הגופנית שהבטחנו לעצמנו, בשמירה על סדר ונקיון ובית מתוקתק. כל אחת יודעת בדיוק למה אני מתכוונת בחלקת האלוהים הפרטית שלה.

אנחנו מחליטות, מתכננות ומתחילות לבצע ואז מגיעים "יולי-אוגוסט" ואחריהם "החגים".

לפעמים התחושה הזו של "הכל תקוע" מגיעה אחרי חזרה מחופשה שחיכינו לה הרבה זמן, ולעיתים קרובות כשאנחנו חוזרות מחופשת לידה.

אז איך חוזרים לשגרה שאנחנו מבקשות ליצור לעצמנו? איך מניעים מחדש את הגלגל?

הנה לפניכן כמה עצות שליקטתי במשך השנים האחרונות, טיפים שאני יודעת שעובדים אצלי מצויין, ואני מזמינה אותך לאמץ:

להזכר במשמעות

הדבר הזה, שאנחנו רוצות לחזור אליו, בין עם זה השיווק לעסק הפרטי, לדיאטה, להחלטה ההיא. הרי קודם לחופש, אז, כשהחלטנו את ההחלטה המקורית, היתה לנו סיבה ברורה למה זה חשוב לנו.

אז בבקשה - קחי לעצמך כמה רגעים של שקט והזכרי למה בכלל החלטת לעשות זאת מלכתחילה.

מה היתה המטרה? מה היתה המשמעות? האם זה הרצון לחיות חיים מלאים יותר, האם הרצון להוות דומא אישית טובה לילדים, האם תחושות הסיפוק שממלאת אותך, כאשר את יודעת שאת ממלאת את הייעוד שלך? אלו מילים גדולות וחשובות, ולכן גם ממלאות במוטיבציה.

דמייני זכרון עתידי

לכאורה יש פה פרדוקס. זכרון עתידי. איך אנחנו יכולות להזכר במשהו שעוד לא קרה?

אז זהו - שבקלות. וולט דיסני אמר - אם את יכולה לחלום את זה - את יכולה ליצור את זה. (סליחה על התרגום החופשי).

כל דבר שאנחנו עושות אנחנו יוצרות פעמיים. פעם אחת מדמיינות זאת ופעם שנייה מבצעות. הרבה פעמים הדמיון הזה קורה ברמה הלא מודעת וכאשר מדובר בדברים משמעותיים יותר- מודעת ביותר.

זה מתחיל ממה אני אלבש בבוקר (מדמיינות מה יש בארון), מה אכין לילד בסנדוויץ', דרך איך תראה המצגת שאכין לעבודה וכלה באיך ייראה החופש הבא.

כדי שהזכרון העתידי יניע אותנו קדימה, ויגרום לנו למוטיבציה ולפעולה, אני מציעה להתחבר לזכרון הזה לכל החושים שלנו.

לדוגמא - אני רוצה לחזור לפעילות גופנית קבועה.

התחילי לדמיין איך את ניראית כשאת עושה פעילות גופנית, ואיך השרירים מתעצבים (ואיזה בגדי ספורט מגניבים את לובשת) ואיך הילדים מסתכלים עליך בהערכה. התחילי לדמיין איך את נשמעת כשאת משיגה את המטרה, מה את אומרת לעצמך אחרי שקמת מוקדם בבוקר לצאת להליכה וחוזרת גאה ומלאת מרץ. תתחברי לתחושות הפיזיות של גוף שיודע שאת עושה עבורו את הדבר הנכון, ולא רק יושבת מול הטלויזיה, או המחשב כל הזמן. ואז דמייני כמה טוב את מרגישה, ברמת הרגש, כשאת משיגה גם את היעד הזה.

למדי לשחרר

לפעמים צריך גם ללמוד לשחרר. לפעמים, כאשר ההתנגדות הפנימית שלנו גדולה מדי, אנחנו צריכות להניח לזה לרגע בצד.

אם את יודעת למשל שאת חייבת לחזור לפעילות ברשתות החברתיות לשיווק העסק , אבל משהו מונע ממך ו"הגלגל תקוע", זה בסדר להניח לזה לזמן קצר. אבל - וזה אבל גדול, יש להקפיד על 2 תנאים.

1. לשחרר באמת. לא למצוא את עצמך מתוסכלת וכועסת שאת לא מבצעת את מה שאת צריכה / רוצה. לשחרר באמת. זה כמו ללכת לשנ"צ ולא להרדם מתוך כעס על עצמך מה פתאום את שונ"צת באמצע היום... גם לא נחת כמו שצריך וגם לא עשית מה שאת צריכה.

זה כמו לאכול קראוסון טוב ותוך כדי האכילה לכעוס על עצמך. ושוב - מפסידים פעמיים. גם לא נהנים מהקראסון וגם מעמיסים פחממות. אם כבר החלטת "לחטוא" עם קראסון - תהני ממנו עד הסוף. (אח"כ תצאי לרוץ).

2. לקבוע מועד סיום. החלטת לשחרר (אבל באמת לשחרר), בסדר גמור. קבעי לעצמך תאריך יעד לחזור לפעילות. חשוב שהתאריך הזה לא יהיה רחוק מדי, כי ויתור עלול להיות מדרון חלקלק.

לדוגמא -חוזרים מחופשת החגים ביום א' ה- 15.10. קבעי לעצמך דד ליין לחזור לפעילות שבוע לאחר מכן, ב- 22.10. וכדי שזה יעבוד באמת, אני עוברת לעצה האחרונה:

התחייבות

מחקרים רבים הוכיחו כי ברגע שאנחנו מתחייבות כלפי גורם חיצוני, יש סיכוי גבוה יותר שהפעילות אכן תבוצע. לדוגמא - כשאת קובעת עם חברה לצאת להליכה, קיים סיכוי נמוך יותר שתבטלי, מאשר שתבטיחי את זה רק לעצמך.

אני ממליצה על שיטת ה-"BUDDIES". למצוא מישהו להתחייב בפניו, ושהוא יתחייב בפניך על השלמת ה- TO DO LIST.

איך זה עובד? קובעים על מועד להעברת הרשימות, למשל - מצאי שבת או ראשון בבוקר. כל אחד שולח לשני את הרשימה שלו, ובסוף השבוע בודקים אחד עם השני איך התקדמו הרשימות.

תאמינו לי- זה עובד.

(ואם זה מעניין אותך, וצריכה מישהו שידרבן אותך במיוחד, אז יש אצלי בעסק שירות שנותן בדיוק מענה על הצורך הזה. קוראים לו "מישהי להתקדם איתה", ואם את רוצה לקרוא לעומק, לחצי ממש פה).

אם יש לך עוד עצות וטיפים משלך "להניע את הגלגל", אשמח מאוד לשמוע, וכמובן לקרוא אילו מהעצות שלי עבדו לך הכי טוב.

עצות ורעיונות נוספים ניתן לקרוא בפוסטים המצויינים של חברותי לבלוג:

ענבר ורדי - אחרי החגים יתחדש הכל... באמת?

מיה מילר -זה מתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה

מאירה אור-לבן איך משלבים בין הפנאי הרציני לפנאי המזדמן

ליאת קמחי - לא מצליחה להניע את הגלגל

אורית פרי - אחרי החגים יתחדש הכל - איך להניע את הגלגל

שני עינתי - שש שמשות

מרגלית קוטב - אחרי החגים יש להניע את הגלגל בעדינות

מזל סלומון - הידעת להתחיל מבראשית?

קרן בר - אחרי החגים... עכשיו מה?

שנה טובה, מלאה בכל מה שאת מבקשת לעצמך!

הדס וילף

מאמנת אישית ועסקית

NLP Trainer

בלוג - אין מקום שהוא רחוק מדי

עמוד פייסבוק

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות