עכשיו כשאני רגע לפני בת 73 אני מבינה בעזרת פייסבוק שאני זקוקה לקשר עם ילדי ולא רק רוצה בו!
הבוקר לחצתי בפייסבוק על השאלה: האם יש בחייך אדם שלו את באמת זקוקה? נגלה את זה בשבילך!
ופייסבוק אכן גילו לי וכה כתבו בתשובתם:
מרגלית זקוקה לילדיה
היא זקוקה לילדים שלה!
כל מה שהיא עושה נועד כדי להשאיר מורשת טובה לילדיה.
לכן, היא אף פעם לא מוותרת אפילו אם קשה לה לפעמים
היא נלחמת כמו לביאה למען אושר ילדיה!
כה התרגשתי וכתבתי בסערת רוחי את הפוסט הבא
על זה לא חשבתי!
ידעתי שאני אוהבת אתכם מאוד מאוד ותמיד! המושג זקיקות לא היה במודעות בלקסיקון של העולם הפנימי שלי מולכם. וכנראה שפייסבוק צודק! ההתבגרות המתמדת שלא לומר הזקנה המתקרבת בצעדי ענק שלא לומר שהיא כבר כאן יוצרת מצב של זקיקות לקשר אתכם זקיקות פיזית - להיפגש אתכם לעתים קרובות יותר ונפשית -לשוחח אתכם והרבה ואכן נכון מאוד העשייה האישית שלי נראית משמעותית בעיני ככל שהיא מתקבלת כמשמעותית בעיניכם. כל ביטוי של הבנה עמוקה מצידכם מתפרש בעיני כמתנה יקרת ערך. ועיקר החיפוש כביטוי לזקיקות הוא האתגר המתמשך להמשיך ולקיים בכל המצבים עם כל הרגישויות
שלנו ושלכם ושל בני זוגכן ובנות זוגכם
והצאצאים שלכם האהובים עלינו כנפשנו דיאלוג חי וער ומצמיח ולא תמיד רק במלים אלא לרוב בעשייה עדינה במחוות לעתים בלתי מורגשים כמעט שיהא הדיאלוג הזה בעל משמעות לכל הצדדים בתנאים שמשתנים
אצלכם ואצלנו לאורך כל הדרך ואולי זו כיום מלחמת הלביאה על האושר הפנימי שלי? שלנו? שלכם? לקיים דיבור חי מתמשך פורה חוצה את גבולות הגיל מבקיע דרך מוגבלויות ישנות וחדשות מפוגג פחדים שלנו שלכם מסיר מחיצות רבות שנים של דעות קדומות שלנו עליכם שלכם עלינו מן דיאלוג שהוא אולי רק בראש שלנו שהוא אולי רק אידיאליסטי שהוא אולי רק פנטזיוני שיביא לגילוי של הבנות חדשות ורבדי קשר חדשים בכל רגע מחדש בכל רגע מחדש! כי רבי טרפון אומר לכולנו, (במסכת אבות פרק ב,משנה ט"ו) היום קצר והמלאכה מרבה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק. דוחק דוחק!
מרגלית קוטב
