עכשיו כשאני בת כמעט 73 אני מבינה שאני תוצר של כל המורים שהיו לי ,יש לי ועוד יהיו!
המורה שלי שלמה גולדשמידט ז"ל
אתמול הגיע מישהו לייעוץ ורצה לדעת מה אני בדיוק? אמרתי לו קודם אני אגיד לך מה אני לא! אני לא פסיכולוגית אני לא פסיכוטרפיסטית אני לא פסיכיאטרית אני לא מטפלת אני לא מורה רוחנית אני לא מדריכה רוחנית אני לא יועצת רוחנית אני לא יועצת רב תחומית אני לא מומחית לשפע אני לא מובילת הדור אני לא מתקשרת אני לא ישות חדשה ואני לא ישות גבוהה אני לא אשת רב ואין לי חיבור לכוכב אני לא רבנית ואני לא רבה לא קבליסטית ולא מכשפה לא קוסמת ואפילו לא פייה עפעפיו של האיש צנחו הרגשתי שהוא הולך להירדם בעוד רגע מרוב שעמום הרגשתי גם שאין לו אומץ לשאול אותי אז מה את כן? ולכן החלטתי לגאול אותו מייסוריו למרות שהרשימה של מה אני לא עדיין ארוכה ואז הצהרתי בקול רם אני מורה פשוט מורה כזאת שמלמדת כמו בכיתה את מה שלימדו אותי המורים שלי ואת מה שלמדתי מניסיון חיי וזה הכול! ובלילה על משכבי נזכרתי במורים שלי באסתר שטיינברגר שלימדה אותי קרוא וכתוב ותורה ובמורה יוסף חיים קרוואני שלימד אותי לכתוב ללא שגיאות כתיב ובכתיבה תמה. ובמורה יוסף אלמוזנינו שלימד אותי להבחין בין קיטש ליצירה אמנותית ובמורה נפתלי שטיינברגר שלימד אותי שטיול זה קצת באוטובוס או ברכבת והמון ללכת רגלית ובאסתר גל שלימדה אותי לשיר בלי לזייף ובמשה קופנהגן שלימד אותי שלשיר זה פשוט כיף. וביוסף לוי שלימד אותי להכיר ולדעת את שמות הצפרים והצמחים והנחשים והלטאות והחרקים והעכבישים וגם את שמה של כל תולעת ולהתבונן בהם בעיון רב! ובאהבה ובדב רפל שלימד אותי להכיר את הרמב"ם והריה"ל ועוד ראשי תיבות של יהודים חכמים לדורותיהם. וכל מיני חז"ל ובשלומית אברבוך שלימדה אותי לצייר ובמוטי אברבוך שלימד אותי להתבונן בהצגות תיאטרון בעיניים חדשות ובמבט אחר ובזו'לייט חסין שלמדה אותי לחפש תמיד את שורש הדברים במיתוסים של העמים הקדומים. ובמיכאל פרלמן שלימד אותי לפרש את פשט הכתוב בהתאם לטעמי המקרא ולדייק בקריאת הכתובים ובשלמה גולדשמידט שלימד אותי לקרוא בין הפסוקים ולהבין בין המלים ובפרופסור הלקין שלימד אותי להלך בין מילות הפואמה, הבלדה ושאר סוגי שירים ובדב טרובניק וטרה שלימדו אותי ללכת בדרך של הפילוסופיה האינדיאנית של בני שבט הסנקה וובפרופסור אליהו רוזנהיים שלימד אותי קשב מהו ואהבת אדם מהי. ובחברות הטובות שלי שרה ושולי ומרים ורוחה שיאריכו ימים בטוב שמלמדות אותי בכל יום מחדש חברות טובה מהי ולסלוח ולאהוב ובאיש שלי יוסי שמלמד אותי שקט וסבלנות ובילדים פרי בטני שגידלתי שני ויעקב ויערה ובילדות פרי אהבת לבי מסרט ועינת שכולם מלמדים אותי את דרך ההסתגלות למציאות. ובתלמידות ובתלמידים שלי שמלמדים אותי כל הזמן לצלול אתם לתהומות הכאב ולהגביה לפסגות השמחה ויש והיו עוד מורים ומורות רבים שבטח שכחתי שמגיעה להם הכרת טובה (שאחדים עוד עמנו ואחרים הלכו להם כמו שהאינדיאנים אומרים לשדות הציד הנצחיים) כי היה כבר מאוחר בלילה ונרדמתי לי. והם כולם אלו שזכרתי ואלו ששכחתי הם המורים שלי שהיו ועודם ויהיו. ותודה רבה לכולם שבזכות מה שהם לימדו אותי ומלמדים אותי ברוחב לבם בכל יום מחדש בכל יום מחדש אני זכיתי להיות מורה לא של המדינה אלא של מי שרוצה ללמוד אצלי פשוט מורה כמו בכיתה כמו בבית ספר וזהו! ובעיני זה מוצא חן להיות מורה! כי אני אוהבת את המילה הזאת מאוד מאוד!
ולכולם תודה
רבה!
מרגלית קוטב מורה לתורה בדרך אחרת
ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה
