חוזרת לבית הספר (עם משימות)

זהו, נהנו מאוד בחופש, נפשנו, קיטרנו, כייפנו ועוד רגע חוזרים לשגרה. החזרה לשגרה דורשת היערכות אותה אני משאירה לאוגוסט. מניסיון העבר, אני משתדלת שזה יהיה בתחילת אוגוסט, לפני שהלחץ מתחיל. כיאה למשימתית שכמותי, אני כותבת לי את המשימות העיקריות העומדות בפניי:

רכישת ציוד לבית הספר (איזה כיףףףף)
רכישת תיקים (זהו, התיקים הקיימים עשו את שלהם סופית)
עיטוף ספרים (עוד נדבר על זה)
סידור החדרים (אלוהים ו/או כל אחד אחר שיעזור)

חוזרים לבית הספר

משימה מס.1 – ציוד לבית הספר

מאז ומתמיד כשאני נכנסת לחנויות כלי כתיבה אני מתמלאת בהתרגשות. אני כל כך אוהבת לראות את כל העטים הצבעוניים, המחברות, הדפים, כך שצריך לעצור אותי מלהעמיס הרבה לפני שצריך לעצור את הילדים. אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים. פתאום אני צריכה את הכל. הכל חסר לי ואני בכלל שוכחת למה נכנסתי. עם הבן שלי הבנתי מהר מאוד שהדברים יהיו אחרת, כבר מכיתה א'. הוא לא הבין על מה המהומה. צריך טושים, צבעים, מחק ועפרונות? נו? אז מה הבעיה? תבחרי, ואם לא אכפת לך שאני לא אהיה, עוד יותר טוב. הדבר היחיד שעניין אותו הוא לבחור קלמר ויומן. זהו. כל היתר – ממש לא עניין גדול.

ראיתי בזה אחלה הזדמנות ומאז אני כל שנה מתרגשת לי עם רשימת הציוד שלו וקונה לי (לו) באהבה גדולה את כל הציוד הנדרש. מתרגשת לי וסוף סוף קונה את מה שצריך ועל הדרך מפנקת את עצמי בעוד כמה דברים. השנה הייתי עמוסה נורא בעבודה, אז סבתא נרתמה למשימה, רכשה את הציוד בעצמה (קנתה לי צ'ופרים, איך היא מכירה אותי...) והוסיפה יום כיף עם סבתא להשלמת הציוד בבחירה אישית (קלמר, מדבקות שם ויומן).

מי אמר win win ולא קיבל?

ציוד לבית הספר, הכי כיף!

משימה מס.2 – תיקים

כעת נותרה משימת התיקים. כחלק מתוכנית החופש היו גם ימי כיף עם סבים וסבתות. אז מעבר לצ'ופרים וההפתעות, הם ביקשו לקנות משהו ש"צריך". תיק ענה על כך. ושוב, הסבים והסבתות בתמונה, נרתמו למשימת התיקים ורכשו עם הילדים חדשים לגנים ולבית הספר וכללו בתוכו גם יום כיף לילדים (עסקה שווה לכל הדעות, לא?).

משימה מס.3 – עיטוף ספרים

הילדים עם הסבתות רוכשים תיקים, אני פנויה וחברה סיפרה לי על חנות ברעננה, פביאן, שעושה עיטוף בואקום לכל הספרים. 5 דקות, 4.5 ₪ לספר. מאז אני שם בכל שנה. ניצלתי את היותי לבד, צ'יק צאק לקחתי את הספרים ואחרי חמש דקות מצאתי את עצמי עם ספרים עטופים. משימה מס.3 בוצעה!

גם תיקים יש :)

משימה מס.4 – סידור חדרים

עכשיו הגיעה ה-משימה. זו המשימה המשמימה ביותר, שעולה בדם יזע ודמעות לכולם. אם זה היה תלוי בי, אפשר לזרוק הכל, אבל זה פחות תלוי בי ויותר בילדים שלי, אז זורקים (כמעט) הכל (מנצלת את הרגעים שהם לא לידי ומהר משליכה). מדהימות אותי כל פעם מחדש יכולות האגירה שלהם. זה מצליח להדהים אותי כמה אחסון הבית שלנו יכול להכיל ומה ילדים יכולים לשמור (חידודים - כי זה ממש צבעוני ויפה!!! באמת???, שאריות מחקים – כי זה ממש מחק מיוחד ועוד ועוד). אז אחרי שפונה חצי חדר, רבע לזבל ורבע לתרומה, יש סוף סוף מקום לציוד החדש להיכנס, עד שגם הוא יפונה....

הצלחתי למלא 5 פחים ציבוריים מלאים

אז זהו, אנחנו מוכנים לחזור לגן ולבית הספר. כל המשימות בוצעו בהצלחה, וזו ההזדמנות להודות לסבים והסבתות מופלאים שסייעו לי.כעת יש פה שלושה ילדים והורים מרוגשים למדי. אמנם אף אחד מילדיי אינו מתחיל מסגרת חדשה, וסך הכל אמורה להיות קליטה מהירה ופשוטה לכולם, אך השנה הזו הינה שנה של סימני סיום והתחלה. זוהי שנה אחרונה של הקטנטנה שלי בגן הפרטי ושל הבינונית שלי בגן העירייה (שנה הבאה כיתה א??? איך היא כבר גדלה???) והגדול, בכלל כבר נהיה לי גדול, כתה ד'.מאחלת לכולכם המונמון הצלחה במסגרות, ויאללה ברוכה הבאה שגרה! מזמינה אתכם לקרוא עוד פוסטים פשוט נפלאים של חברות שלי לבלוג: קרן לביא אברהם כותבת על לחזור לבית הספר פעמיים

ליאת קמחי על איך היא שלחה את הבן שלה לגן הלא נכון

הדס וילף על איך הרסו לה את החזרה לבית הספר יעל עיני על האחד בספטמבר שיש מה לפחד

אורית כהן יבלונקה על מורים של השראה