אחת מכפר סבא: תרי סשקיס

את תרי סשקיס פגשתי בפעם הראשונה במרחב העבודה של הדס וילף. תרי סיפרה שהיא אמא יחידנית מבחירה לתאומות. היא ציינה עובדה, וטון הדיבור שלה היה רגיל לגמרי. לא מתנצל, לא מהסס, וגם לא מתריס. טון רגיל. ענייני. מייד זקפתי את אוזניי, והקשבתי לכל מילה. אני בת לאמא יחידנית מבחירה, ולכן סקרנית לשמוע את סיפור הבחירה של אימהות יחידניות. בייחוד אמא שמקפידה לדייק, ולכנות את עצמה "יחידנית מבחירה" ולא "חד הורית", שזה משהו אחר לגמרי. תרי המשיכה לספר על הבחירה הנוספת בחייה- להיות עצמאית, וסיפרה לכולנו שהיא מלווה נשים בהורות יחידנית, מדריכת הורים בשיטת "בשביל ההורות" ומתמחה בתאומים.

מאז שנפגשנו בפעם הראשונה, הספיקה תרי לקבל טור אישי ב- Ynet וליזום את ההקמה של "מועדון האימהות היחידניות" בכפר סבא. רעיון מדהים בעיני. כל כך בסיסי וכל כך נדרש. איך לא חשבו על זה קודם?

שאלתי את תרי על המועדון, על עצמה, ועל החזון שמניע אותה.

איך עלה הרעיון להקים מועדון לנשים יחידניות?

האמת שאני כבר הרבה זמן חשבתי, איך הכי נכון לי להגיע לתודעה של אימהות יחידניות. שיכירו אותי ואת מה שאני רוצה לעשות. הייתי בתחילת הדרך, וניסיתי לחשוב מה יתן ערך לאימהות. אחרי שיחות עם חברות שלי ושיטוט בקבוצות של יחידניות, ראיתי שהכל קורה בפייסבוק, ואין מפגשים פיסיים שמחברים באמת בין האימהות.

חשבתי לעצמי שאני עדיין לא מוכרת. מוצרים דיגיטאליים עדיין אין לי. קבוצות לא הצלחתי לגבש, אז החלטתי ללכת "הפוך". להתחיל במועדון, וממנו לנסות לגבש קבוצות קטנות ייעודיות לנושאים שונים, כמו הדרכת הורים, הכנה להורות יחידנית, ועוד.

המועדון נפגש פעם בחודש בשני מועדים: יום שלישי בערב ויום שישי בבוקר. מטרת המועדון לגבש קהילה פיסית של אימהות. לתמיכה, עזרה, חברות, למידה והתפתחות. המפגשים האלה מביאים לבניית קשרים חדשים ורשת תמיכה נוספת לאימהות. המפגשים עזרו לגבש אירועים נוספים של מפגשים עם הילדים בפארקים, בקרוב גם טיולים, ועוד.

מה המטרות של המועדון מבחינתך?

לייצר חיבורים בין אימהות יחידניות, לפתח בית עבורן, שבו הן יכולות להיפגש. בית שבו הן יכולות לבוא וללמוד עוד על עצמן- על האימהות שהן, על הנשים שהן, להתפתח, לגדול. מקום בטוח בו יקבלו תמיכה וחיבוק והבנה מעוד נשים שנמצאות באותו הסטטוס, ומבינות מה הן עוברות. מקום להרחבת המשפחה, היכרות וחברה, להן ולילדיהן, עם משפחות דומות.

האם המועדון פתוח גם לאבות יחידנים?

כרגע הרגיש לי נכון לפתוח את המועדון רק לאימהות. יש אבות יחידניים, אך עד כמה שאני יודעת הם לא מתגוררים באזור השרון. יש חיבור מיוחד בין נשים, ולהרגשתי יכול להיות שגבר יפריע לאיזון ולהרמוניה. זה לא בה ממקום של נשים נגד גברים.

מה החזון של המועדון מבחינתך?

היה לי חלום. להוציא את כל האימהות היחידניות מהעולם הווירטואלי ולייצר קהילות פיזיות בכל הארץ. הרעיון להקים את המועדון התחיל בתוכי לפני יותר משנה. בהתחלה חשבתי לפתוח אתר ולהקים ארגון שדומה לזה שקיים בארה"ב: www.singlemothersbychoice.org

התחלתי לחקור את העניין ואפילו התכתבתי עם יוזמת הרעיון בארה"ב- עו"ד שהיא אמא יחידנית משנת 1981 וכבר אז הקימה את הארגון. מה שיפה בו שהוא נותן מענה לכל אישה בכל שלב בדרך. משלב ההתלבטות, דרך תהליך הכניסה להריון, ההריון, הלידה והלאה. יש בו בלוג, והן עושות אירועים ביחד. מי שנרשמת (בתשלום שנתי) היא מנויה ומקבלת מייד דף קשר ליצירת קשר עם עוד נשים שהן אימהות יחידניות, שחברות בארגון וגרות בקרבתה (ארה"ב ענקית ויש לכל מדינה מנהלת, ותחתיה יש מנהלות אזורים). יש היררכיה שלמה שנבנתה במשך שנים. מדף הקשר היא תוכל לבחור למי היא מתקשרת כדי לדבר, להתייעץ, וזה כבר מייצר קהילה ורשת תמיכה, עוד בטרם התחילה בהתהליך לקראת האימהות.

אחרי מחשבה הגעתי למסקנה שהשוק פה עדיין לא מוכן לכזאת התארגנות, ויהיה צורך ב"חינוך" מקדים אחרי בדיקה שבאמת יש צורך. אני עדיין חולמת על הקמת האתר. ברגע שהמועדון בשרון יהיה מגובש, אני אשמח להקים סניפים נוספים למועדונים באזורים נוספים בארץ. יש אימהות יחידניות בכל הארץ. לרובן ילד אחד קטן או שניים. בשנים האחרונות מספר האימהות היחידניות עלה והוא כל הזמן במגמת עליה. הן מפוזרות בכל הארץ, ויעזור להן שיהיו מרכזים כאלה בכל הארץ לתמיכה, עזרה, חברה ועוד.

למה בחרת בהורות יחידנית, ולא למשל בהורות משותפת?

בגיל 36 הבנתי שאני רוצה יותר מהחיים ורוצה להיות אמא. לא הכרתי בן זוג שהייתי רוצה לחלוק איתו את חיי. חשבתי על הורות משותפת, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. להכיר מישהו זר, ותוך זמן קצר להגיע למצב שאני סומכת עליו להיות חלק מחיי לעד, ולקבל כל החלטה שהיא ביחד איתו על ילדי, זה לא מתאים לי, אז בחרתי בדרך היחידנית. אני האחראית היחידה והבלעדית, עם כל הקשיים והאתגרים.

איזה עצה או טיפ היית נותנת לעצמאית בתחילת הדרך?

לקחת בחשבון שלהקים עסק ולבנות מוניטין זה תהליך ארוך, ולכן להמשיך לעבוד במשרה מלאה או כמעט מלאה כל עוד אפשר.

לסיכום, מה הדבר הכי חשוב שהיית רוצה לומר לכל האימהות היחידניות?

שאתן לא לבד. לבחור בהורות יחידניות לא אומר שגזרת על עצמך בדידות. יש עוד הרבה כמוך והן גרות קרוב אליך. בואי להכיר אותי ואותן ולפתח קהילה תומכת ומחבקת שיש בה כבוד, עזרה, וערבות הדדית. את לא לבד! גם חשוב לי להוסיף- זה שבחרתן להיות יחידניות לא אומר שבחרתן להיות תמיד לבד ובבדידות או בידוד. חשוב גם לספר על מיזם חדש שמתחיל לפעול למענינו האימהות היחידניות: מילי- מרחב ישראלי לאימהות יחידניות.

ומה איתך? מזדהה? מכירה אמא יחידנית שתשמח להיות חלק מקהילה? ספרי לה על הפעילות של תרי, על המועדון, על "מילי", ועל כל האפשרויות שיש לה להכיר ולהתחבר.

רוצה לקרוא עוד? היכנסי לבלוג שלי