את בטח רוצה להופיע, נכון?

יש לי תואר ראשון במשפטים. למה? כי אמרו לי שלהיות עורכת-דין זה ממש יתאים לי. לדעתי זה רק חצי נכון, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר. בכל מקרה, בשנה השנייה ללימודי משפטים התחלתי טרום-התמחות במשרד עו"ד ממש מול בניין העירייה בתל-אביב. באחת השיחות האקראיות, מהסוג שמתנהלות בדרך לעמדת המזכירות, אמר לי אחד מעורכי-הדין: "את בטח רוצה להופיע, נכון?" לשניה אחת לא הבנתי למה הוא מתכוון. להופיע? מה? אהה, חשבתי לעצמי, להופיע בבית משפט. לא, בכלל לא. אבל בקול רם אמרתי: "כן". וחייכתי. לא היה לי נעים לאכזב אותו, וגם לא רציתי להיכנס לדיון בנושא, אבל ידעתי שאני ממש לא רוצה להופיע. שכל תשומת הלב תהיה עלי? לא נראה לי.