top of page

יא מהממת!

אני לא יודעת בדיוק מתי זה קרה, אבל משהו כנראה השתבש לנו במנגנוני הביקורת. אולי אלו הרשתות החברתיות והתרבות של ״סתכלו עליי״ שעודדה את המהלך הזה, אבל משהו קרה לנו ואני לא בטוחה שאני אוהבת את השינוי הזה. נוצרה לה תרבות שמטאטאה את הלכלוך מתחת לשטיח פינטרסטי מהמם במיוחד: הכל ורוד, נוצץ הורס אחרי crop ופילטרים מדוייקים שמראים לנו רגע בחיים שהוא לא בהכרח משקף את האמת. ואני יודעת, כי גם אם יש חור בשטיח, אני דואגת להוריד אותו בפוטושופ כאילו הוא מעולם לא היה שם.

סטיילינג: אני: Karen B צילום: אביבית ויסמן

למה זה רע כל כך?

הכי כיף לפרגן למישהי או מישהו בקיר שלנו... אפילו אם בתוך תוכנו אנחנו לא משתגעים על מה שאנחנו רואים. אני נתקלת המון בפרסומים של תמונות של דברים בינוניים ומטה שזוכים לתגובות נלהבות מידי ומחמאות אין קץ. בעיני לחגוג בינוניות זה קצת כמו לקבל מדליה על עצם זה שהשתתפתי. נכון, אנחנו לא אוהבים ביקורת ובטח שלא אוהבים לטעות... אחרת המשפט ״אני תמיד צודקת״ לא היה בשימוש כל כך שגור. אבל האם באמת אני יכולה להיות צודקת ומהממת תמיד? לא ממש! ואולי אפילו אסתכן ואומר ״ממש לא״!


אם לומר את האמת, אני מאוד אוהבת כשאוהבים אותי, כשקוראים לי מהממת ומוכשרת וכשנדלקים על העבודה שלי. לפעמים אני צוחקת על עצמי שאני ג׳אנקי של הצומי הזה ובינינו, זה נכון. אנחנו מכורים ללייקים, לתגובות והלבבות אבל ברגע שראינו את הלייק, אנחנו כבר ממשיכים הלאה במצוד אחרי הלייק הבא.


אבל מה כל זה אומר עלינו? כשכל תגובה נוטפת דבש, כשאין ממש ביקורת אמיתית לגבי דברים. שהכל רק קליפה כלפי חוץ ומבפנים, אין הרבה תוכן? האם איבדנו את היכולת לתת ביקורת? האם ניתן להשתפר ולעלות בסולמות כשהמראה שאנחנו רואים למולנו מעוותת ומזוייפת?


זה מרגיש לי תמיד קצת לא אוטנתי וגם לא כל כך מקדם. זה כמו שאמא שלי תמיד אמרה לי שאני יפה... אבל מבחינתי זה בכלל לא נחשב, כי היא אמא שלי והיא חייבת לחשוב שאני יפה. יש משהו ריקני ומבאס בתגובות מהסוג הזה. קצת כמו קליפה של פיסטוק בלי פיסטוק בפנים ״מהמם״! ״מקסים״! ״איזה יופי״! וכדומה. אלו לא ממש תגובות שנותנות לי ערך מוסף או תובנות, הן אפילו לא גורמות לי להרגיש כל כך טוב עם עצמי, כי הן לא מרגישות לי אמיתיות. בכנות, זה אפילו גורם לי קצת לחשוד ביכולות שלי, שכן, אם הכל ״מהמם! מקסים! ומושלם (או בגרסא המאוד מעצבנת שלו- מוש)״, אז יכול להיות שזו סתם התלהבות יתר ושאני לא באמת כזו מהממת אחרי הכל?


אם לומר את האמת, אני בעצמי חוטאת בכך, למרות שאני משתדלת שלא להגיב באגביות, בעידן של אינסוף תמונות ותוכן ומידע שכל הזמן רץ לנו במסכים- הפייסבוק, האינסטגרם והבלוגים... חייבים להתייחס והאמת, שממש קשה להתייחס באופן אישי ולתת לכל אחד תגובה מנוסחת בטח שלא להתחיל לחשוב איך אני כותבת בצורה עדינה שהעוגת חד קרן שעמלת עליה שעות, נראית קצת פאלית מידי... אז במקום זה, יותר קל לכתוב: ״שיו! איזה מהמם! וכמה את מוכשרת״! ומוסיפה שלושה סימני קריאה וסמיילי קורץ נשיקה. או פשוט לא לכתוב שום דבר ולא להיות המבאסת בין ים של יס-מנים מהנהנים.

האנשים שאני מכירה ואוהבת, עוטפים אותי באהבה בתוך הבועה של הפייסבוק שדואגת להראות לי רק את מה שאני רוצה ולהחביא או להוריד מרשימת החברים שלי את התכנים והתגובות שאני לא רוצה. היכן מסתתרת הביקורת? או! אני שמחה ששאלת- בטוקבקים של כתבות. שם אין רחמים. אנשים כתבו דברים איומים ונוראים על דירות שעיצבתי וכאן כנראה חבוי הצד השני, שגם הוא איזשהו תוצר של התרבות שלנו. את מי שאני מכיר אני מהלל באופן לא פרופורציונלי ואת מי שאני לא מכיר, אני מבקר באופן לא פרופורציונלי. ואולי זה הדבר שמביא לי את הסעיף יותר מכל, המאניה דיפרסיה הזו. מעולם לא נמשכתי לדרמטיות לכאן או לכאן. אני לא אוהבת הילולי סרק וגם לא ביקורות נוקבות. אני אוהבת כשמגיבים באופן מאוזן, לא מתלקק ולא מתייפיף, אבל גם לא הרסני ומקטין. אני אוהבת כנות, גם אם היא לא הכי נעימה לשמוע. נכון, זה כיף כשאומרים לך שאת יפה, מוכשרת, מוצלחת ובמיוחד אם אומרים לך שאת מעוררת קנאה. אבל האמת היא, שלא משנה מה יגידו עלייך מבחוץ, ממילא לא תאמיני לכך אם את לא מרגישה כך מבפנים.



וזהו בדיוק הפתרון הנכון בעיני ל״תופעת המהממת״... להנות מהמחמאות בעירבון מוגבל, להתייחס לביקורות בעירבון מוגבל ולהקשיב בעיקר למצפן הפנימי שלי . ואם כבר אני מקשיבה לעצמי, אז אני מזכירה לעצמי שכל ההתעסקות הזו עם עד כמה אני מוצלחת, מוכשרת או יפה לעומת כל השאר, היא התעסקות בתפל ולא בעיקר. ומהו העיקר? להמשיך קדימה במסע האישי שלי, לבנות את הסולם שלי שלב אחר שלב ולהתמקד בשלב הבא לפני ולהבין איך אני עולה עליו.


ומה איתך? איפה אותך פוגשת תופעת המהממת? ומה מניע אותך להמשיך קדימה ולא לצעוד במקום?



קרן בר | מעצבת בתים אישיים | בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון בעיצוב פנים בשנקר | בבלוג שלה Karen B מחכים לכם טיפים לעיצוב ורעיונות לעיצוב הבית.


תיוגים:

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

ברכות! נרשמת בהצלחה

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים
ארכיון פוסטים

ברכות! נרשמת בהצלחה

חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע
להורדת ספר המתכונים של סירי לידה

קטגוריות בבלוג
bottom of page