עכשיו כשאני כבר כמעט בת 73 אני עדיין לא מבינה למה לבית הקפה בעולם של מעלה קוראים "בינתיים?&quot

כשאת (זאת אומרת אני) בת 73 אחדות מהחברות שלך (זאת אומרת שלי) כבר הלכו בדרך כל הארץ (אני אוהבת כל כך את הביטוי הזה) שרה מראשון לציון ודליה בת רמת הכובש וזולייט חסין מכל העולם ואסתר מקדומים ומרים מירושלים ולפעמים את (זאת אומרת אני) כל כך מתגעגעת אליהן. ואז את (אני) נזכרת שמידי יום מידי יום בין ערביים כאשר את (אני) יוצאת לטיול בחיק הטבע כפי שהרופא שלך הורה לך כדי שגם את (אני) לא תלכי בדרך כל הארץ לפחות לא בקרוב אז בדיוק באותה שעה החברות שלי שרה ודליה וזו'לייט ואסתר ומרים מתכנסות בבית הקפה של מעלה שמשום מה נקרא "בינתיים" והן יושבות להן מסביב לשולחן שעליו יש שלט קטן "החברות של מרגלית" והן מזמינות קפה בטעם נקטר ועוגית אמברוזיה ומשם הן עוקבות אחרי בחיוך הייתי אומרת קצת סלחני כי הן כבר יודעות דבר ומבינות עניין היטב ממני . הן חושבות שאני עדיין עסוקה בתפלויות . ובגלל שבבית הקפה של מעלה שנקרא משום מה "בינתיים" אין חיבור לתקשורת הטכנולוגית הן לא יכולות להציע לי עזרה ולכן כאשר אני בטיול שלי מגיעה לבריכת המים שברחבת ספיר ומתבוננת בדגי הזהב ששטים להם לאט לאט הלוך ושוב הלוך ושוב אני מגלה את פניהן הטובות של חמש חברותי משתקפות אלי במבט אוהב מתוך המים. הצלולים.

מרגלית קוטב מורה לתורה בדרך אחרת

ולפילוסופיה אינדיאנית של בני שבט הסנקה

www.margalit-kotev/co.il

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע