מחשבות של חופש גדול

זה כבר קיץ רביעי שלי בבית עם הבנות. זה כבר קיץ רביעי שאני חושבת לעצמי איך אני הולכת לעבור את זה. חודשיים שלמים עם הבנות בבית. מה עושים? איך עושים? מי שמכיר אותי יודע כמה אני מתוכננת אבל איכשהו בכל הקשור לחופשים מבית הספר אני די בהדחקה עד הרגע שאני קולטת- מחר הן בבית. אני חושבת שהשנה בנוסף להדחקה, הצטרפה מן שלווה קטנה בלב שאומרת לי שיהיה בסדר. שהסתדרתי עד עכשיו, ויהיה בסדר גם השנה. ואז פתאום אני מבינה שאני אפילו קצת מחכה לחופש שלהן כי זה תירוץ מעולה גם בשבילי לצאת לחופש.

אני יכולה לדמיין עצמי יושבת על שפת הבריכה, נחה ובחצי עין מביטה עליהן משתוללות במים. זה לא תרחיש שהמצאתי, זה לגמרי מציאותי עם הבנות הנהדרות שלי לפחות עד שדנה בחופש. ונקום בנחת בבוקר כי אין למה למהר ונמרח על הספה במחשבות של מה עושים היום. ונחשוב על חוויות שנוכל להעניק לבנות שיישארו להן למזכרת. כאלה שיזכרו גם שיהיו גדולות. ונסע לעכו להורים ונחשוב שאנחנו בצימר, במרחק של דקה מהים. ונבלה זמן של כיף עם המשפחה שלי ככה בנחת בלי להילחץ מהפקקים בחזרה כמו כל שבת. ונסע לחופשה משפחתית כמו כל שנה ונתנתק וננוח ונתאחד והבנות יתגבשו כמו כל שנה.