מחשבות של חופש גדול

זה כבר קיץ רביעי שלי בבית עם הבנות. זה כבר קיץ רביעי שאני חושבת לעצמי איך אני הולכת לעבור את זה. חודשיים שלמים עם הבנות בבית. מה עושים? איך עושים? מי שמכיר אותי יודע כמה אני מתוכננת אבל איכשהו בכל הקשור לחופשים מבית הספר אני די בהדחקה עד הרגע שאני קולטת- מחר הן בבית. אני חושבת שהשנה בנוסף להדחקה, הצטרפה מן שלווה קטנה בלב שאומרת לי שיהיה בסדר. שהסתדרתי עד עכשיו, ויהיה בסדר גם השנה. ואז פתאום אני מבינה שאני אפילו קצת מחכה לחופש שלהן כי זה תירוץ מעולה גם בשבילי לצאת לחופש.

אני יכולה לדמיין עצמי יושבת על שפת הבריכה, נחה ובחצי עין מביטה עליהן משתוללות במים. זה לא תרחיש שהמצאתי, זה לגמרי מציאותי עם הבנות הנהדרות שלי לפחות עד שדנה בחופש. ונקום בנחת בבוקר כי אין למה למהר ונמרח על הספה במחשבות של מה עושים היום. ונחשוב על חוויות שנוכל להעניק לבנות שיישארו להן למזכרת. כאלה שיזכרו גם שיהיו גדולות. ונסע לעכו להורים ונחשוב שאנחנו בצימר, במרחק של דקה מהים. ונבלה זמן של כיף עם המשפחה שלי ככה בנחת בלי להילחץ מהפקקים בחזרה כמו כל שבת. ונסע לחופשה משפחתית כמו כל שנה ונתנתק וננוח ונתאחד והבנות יתגבשו כמו כל שנה.

ונחשוב על זה שתכף אנחנו בני 40 (איך זה קרה) ועל החופשה הזוגית שאנחנו מתכננים אחרי כל הקיץ הזה. ונתחיל להתרגש מחגיגות הבת מצווה של מיה בשנה הבאה ועל שנה אחרונה ביסודי. ונסדר את חדרי הבנות מחדש, כי אין רגע דל בבית שלנו . כל הזמן חידושים ושינויים. ונבלה במרפסת עד השעות המאוחרות כי זה חופש ונעים בחוץ (אצלנו נעים גם ביולי-אוגוסט מבטיחה לכם) ונחשוב על כל הדברים שיקרו מיד אחרי החופש, על החגים וימי ההולדת ועל כל השמחות. ונחשוב איזה כיף זה שמחשיך מאוחר והיום מרגיש כל כך ארוך. ואני אחשוב איזה כיף זה הקיץ שהכול קליל ואין הרבה בגדים- משמע פחות כביסות. ונאכל הרבה גלידות וענבים ואבטיח ומלון.

ונארח במרפסת חברים ומשפחה כי הכי כיף לאכול בחוץ עם בריזה של קיץ. ונלך לים ונדמיין קצת תאילנד, ונבקש בלב שיהיה בדיוק ככה כמו הרגע הזה . בלי דאגות, בלי טרדות . ככה שלווה מול הים הכחול שלנו.

אז סך הכול מרגיש לי אופטימי וטוב ולמרות שיש רגעים שבא לי לברוח לאי בודד, לקבל קצת אוויר מהבנות ומהבית. אני יודעת שבסוף הרבה מהכיף והשמחה היומיומית שלי היא בזכותן ומהן. כמה אני אוהבת אותן. המון.