שמחה רבה, שמחה רבה, הקיץ הגיע החופש הגדול בא...

טוב, נו, רוב ההורים לא באמת שמחים שהחופש בא.

עוד מעט הרשת תוצף במאמרים של "איך לשרוד את החופש בשלום" ואני מודה, אני שונאת המילה "לשרוד".

פעם הייתי שם. גם אני הרגשתי שאני צריכה "לשרוד" את החופש עד שעשיתי עם עצמי מהפך מחשבתי.

אני מקבלת טלפון מחברה היא שואלת אותי: "איך זה שכבר סידרת את יולי- אוגוסט ?". הבנתי שהשאלה שלה היא שאלה שבפנייה עומדים הורים רבים.

וכן, יולי- אוגוסט שלי כבר מסודרים ב- 95%.

אז מה עוזר לי לתכנן (כמעט) את כל החופש מראש.

ראשית, אני בהתכוונויות על החופש כבר מפסח. מבחינתי, יש לארגן לחופש תוכנית עבודה, כמו, שכעצמאית אני מתכננת לעצמי תוכנית עבודה.

אם אין תכנית עבודה - החיים מנהלים אותנו ואז כן או לא נגיע לאן שרצינו להגיע.

אם יש תכנית עבודה - אנחנו מנהלים את החיים ואז יש סיכוי טוב יותר שנגיע לאן שרצינו (הנאה, כייף, יצירתיות, זמן איכות וכו').

אני מתחילה מ - 3 דברים מהותיים:

1. האבנים הגדולות - מה אני יודעת שכבר יש בחופש (קייטנות, חתונה של אחותי, האחיינים שלי שבאים מחו"ל, סוף שבוע של כל המשפחה המרוחבת וכו').

2. הצרכים האישיים שלי כעצמאית (זה לחלוטין מתאים גם לשכירים)

3. הצרכים והרצונות של הילדים.

אצלי זה נראה ככה:

3 ילדים:

אחד בחטיבה ועדיין אסור לו לעבוד

ושניים ביסודי

משימה ראשונה:

לסגור 2 קייטנות לצעירים.

סגרתי את הקייטנות (בית ספר של קייץ לצעיר ולאמצעית הקייטנה של פרדריקו, כי הילדה כבר שנה חופרת לי על הקייטנה הזאת)

משימה שנייה:

לשאול את הבכור מה הוא רוצה לעשות בחופש. התשובה: לישון עד מאוחר ולראות טלויזיה עד מאוחר. שנה שעברה זה עבד לנו, אז אין לי בעיה עם זה גם השנה...

נשארו עוד 5 שבועות.

משימה שלישית:

לקבוע טיול משפחתי של שבוע.

בזמן שהתחלנו לתכנן, ראיתי פוסט בפייסבוק שמציע יחידת נופש באיילת במחיר משתלם. הרמתי טלפון ועוד באותו ערב סגרנו את העסקה.

עוד שבוע נסגר.

נשאר אוגוסט.

אני רוצה לעבוד וככל שהילדים גדלים, אני שמה לב, שכשהם בבית, קשה לי לעבוד. אני צריכה שקט ומרחב נקי מהסחות דעת ואין לי את זה.

ובנוסף, אני ממשיכה לעבוד ולטפל כרגיל.

לכן קיבלתי החלטה, שאם יש קייטנה באוגוסט, אני שולחת אותם אליה.

זה הסתדר מצויין עם זה שהאחיינים שלי, שהם בערך בגילאים של הצעירים שלי, מגיעים לארץ ויהיו אצל אמא שלי.

אז עוד שבוע בחיפה, אצל סבתא בקייטנה (לא, לא קייטנת סבתא, אלא קייטנה אמיתית) גם נסגר.

זה משאיר לנו עוד שבועיים עד סוף החופש.

ובשבועיים האלו סגרתי לי ביומן כבר עכשיו ימים בהם רשמתי "יום כייף". עדיין אין לי מושג מה יהיה בימי כיף האלו, והאם באמת אלו יהיו ימי הכייף שלנו (אף אחד לא מבטיח לי שכיופית של "חבר" באמת ייצא ביום שאני רשמתי ביומן) וזה בסדר מבחינתי.

הרעיון שלי הוא להתכוונן ליום - יומיים כייף עם הילדים ובשאר הימים - אני עובדת.

לשמחתי הם מספיק גדולים, כך שהם יכולים להיות בבית לבד כמה שעות.

לפני הרבה שנים, מצאתי, שכשאני ספונטנית - מעט מאוד קורה. קשה לי להתניע את עצמי ולכן אני מבטלת את רוב הדברים ובסוף נשארת בבית (או שכבר אין מקום לאן שרציתי ללכת), אז אני מזמינה מראש.

שנה שעברה, את הכרטיסים למפעל של עלית בנצרת, הזמנתי ביוני והתאריך היה לקראת סוף אוגוסט.

וזה מזכיר לי שעדיין לא קבעתי ביקורים במרכזי המבקרים השנה.

נראה לי שאלך על מרכז המבקרים של ידיעות אחרונות ועוד משהו...

שיטוט שלי ברשת הזכיר לי, שלפני שנה פרסמתי את זה גם ככה:

מצורפת לכם מתנה מדליקה, שטל מזור, משחקולוגית, שהיא חברה וקולגה יקרה, הכינה במיוחד בשבילכם. מוזמנים להוריד, להשתמש ולספר לנו איך היה:

לחיצה על התמונה תפתח אותה ותוכלו להוריד ולהדפיס לשימושכם (המלצה: כשהתמונה נפתחת, לחצו עליה ל "פתח תמונה בכרטיסיה חדשה" ואז לחצו להדפסה). חופשה מהנה!!

מקווה שנתתי לכן רעיונות איך להתארגן מראש על החופש הגדול.

אם יש לכן טיפים משלכן - מוזמנות להוסיף.

יעל עיני | מומחית לטיפול בקשרים משפחתיים בתהליכים פרטניים בקליניקה ובקבוצות. כותבת הספר "המקום בו אלהים נמצא" יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" מורה ומטפלת מוסמכת בקונסטלציה משפחתית

נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג
עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע
להורדת ספר המתכונים של סירי לידה

קטגוריות בבלוג