עכשיו בגיל 72 (וחצי) שוב נקרתה על דרכי התנשמת שנושאת אותי ברכבת ישראל לדרך חדשה


אתמול הלכתי לשיעור ציור וידעתי בעומק לבי, שם עמוק עמוק בלב שאני הולכת לצייר את אחד מעופות הלילה שמוכנים לראות בשבילנו את האמת שאנחנו לא מוכנים עדיין לראות . הרגשתי שאני נמצאת באיזו אפלה שיתר לחץ הדם שלי בשבוע האחרון מאפשר לי להיכנס לתוכה ,להתעטף בה ולצאת אל האור. וכשהיא הגיעה במלוא תפארתה נשאתי אליה את עיני ושאלתי אותה תנשמת מהי האמת? ותנשמת כפי שאתם יכולים לראות אותה כאן בציור שציירתי יצאה לי אחת כזאת בלי חכמות נתנה בי מבט מצמית ואמרה לי הקץ להתעללות של לחץ הדם שלך! נמאס לי לראות אותך סובלת! שכחת שאת אוהבת להנות מהחיים? מה קרה לך? טפלי בעצמך כמו שצריך באותה קפידה, רצינות ואהבה שבהן את מטפלת במטופלים ובתלמידים שלך! אבל אני מקפידה על אוכל גמגמתי ואני הולכת לבריכה שלוש פעמים בשבוע ואני הולכת ברגל ואני ממש בסדר! תנשמת הביטה בי במבט קשוח ואמרה את צריכה תכנית עבודה כדי להבריא כל מה שאת עושה אינו ממוקד במטרה. את עוד לא החלטת! התחלתי לבכות בכי מר ממש יללתי לי מהיכן אקח תכנית ? מהיכן אאסוף כוחות כוח לעמוד בתכנית נוקשה? מה את לא רואה אותי מסמורטטת כדבעי? שששששששששששששתקי! צרחה עלי תנשמת, זו לא עת ליללות וגם לא למליצות! את חיית אינטרנט או לא? חפשי תכנית ! חפשי רופא! תעירי את עצמך! היא נעצה בי מבט מצמית נוסף ואמרה לי נו...אולי תרימי את התחת? מול מבטה האכזרי לא היתה לי ברירה הרמתי את התחת מיד! מה שאני רוצה להגיד לכם זה שכאשר החיה שלכם מגיעה אליכם אין ברירה אלא לשמוע בקולה! בכניעות רבה התיישבתי ליד האינטרנט. יגעתי, חיפשתי, ומצאתי . מחר "במקרה" מתקיימת בתל אביב ליד תחנת הרכבת סדנה לאנשים בעלי יתר לחץ דם גבוה שבה בונים ומרכיבים תכנית עבודה לאיזון לחץ הדם. דיברתי כבר עם המרפא שלחתי תוצאות בדיקות מלאתי שאלון בריאות ונרשמתי לסדנה ומחר הקשיבו נא! במקום לגרור את עצמי בשארית כוחותיי כדי ללמד תורה את תלמידי האהובים בסירקין זה מה שהייתי עושה כנראה ללא מבטה המצמית של תנשמת כי זה מה שעשיתי בשבוע שעבר. במקום זה אני אאסוף את כוחותיי שכבר נאספים מעצם היוזמה שלי אעלה על הרכבת ואגיע לסדנה ואקח את עצמי ברצינות ואפיק ממנה אך טוב! כי יתר לחץ דם היא מחלה ככל המחלות ומחלה מדברת אתנו על כך שהגיע הזמן לעשות שינוי מהותי בחיינו. וכדי לעשות שינוי יש צורך לצאת לדרך! וברכבת כי בגילי כבר אין זמן ללכת ברגל. ומעבר לטרדות המחלה אני חשה שיש באוויר ריח של שינוי גבישי הסקרנות שלי כבר מכווננים לקלוט את אורות הימים הבאים. ויש לי הרגשה נפלאה שברגע שהחלטתי החלטה תת מודעת ובחרתי בשמחת החיים הקוסמוס שלח מיד את שלוחיו את התנשמת ואת שיחת הטלפון שהיתה בדיוק בזמן ואת הסדנה שכבר מחכה לי מחר. ואת הכוחות ללכת קדימה בעיניים פקוחות -עיני תנשמת. ותודה רבה לתנשמת שכמו כל עופות הלילה היא רואה מעבר לראייה הגלויה. היא לא מאפשרת לנו להיות בתירוצים בהדחקות, בהכחשות, ובהימנעויות. היא הגיעה אתמול

בחמש בערב והיא מכריחה אותי לצאת לדרך השינוי! והיא מכריחה אותי להיפרד מהרגלים מזיקים! והיא באה להזכיר לי שלחיים שלי יש ערך. והיא באה להזכיר לי שאני אהובה ומועילה ונהנית מהחיים האלה. והיא באה להזכיר לי שאני מאוהבת בחיים האלה על כל מה שקורה בהם לטוב ולפחות מיום ליום יותר היא באה להזכיר לי את מה שאני ורבים מחבריי בגילנו המתקדם כן, כן הוא מתקדם מעדיפים לשכוח. היא באה להזכיר לי שהעיקר הבריאות! ואני מזכירה לכם! אנשים טובים ונשים טובות העיקר הבריאות!

מרגלית קוטב

מורה לתורה ולפילוסופיה אינדיאנית

http://www.margalit-kotev.co.il/

בחירת העורכת
לקבלת עדכון על פוסט חדש

פוסטים אחרונים ,כדאי לקרא
נהניתם מהפוסט?
השאירו את כתובת המייל ונשלח לכם ניוזלטר עם פוסטים ופעילויות של מועצת נשים

ארכיון פוסטים
חיפוש על פי בלוג

נשמח לקרא אתכן גם בתגובות

עקבו אחרינו גם פה
  • Facebook Basic Square
  • Pinterest Social Icon
אשת השבוע