עכשיו בגיל 72 אני מבינה שאני יודעת להיות המטפלת של עצמי ולא רק של אחרים.


לפעמים מתרחשים בחיים שלנו אירועים שאנחנו חושבים שהם לרעתנו ואנחנו מאוד נבהלים. השבוע שבתי וחוויתי זאת! יש לי נטייה ללחץ דם גבוה. ירשתי אותה משני הוריי ללא צוואה! הורי היו גם בני דודים (שתי הסבות שלי היו אחיות ואני נקראת על שם שתיהן (מרגולה-אהובה) הנטייה הזאת אוהבת לממש את עצמה כאשר אני נמצאת בלחץ, מתח או בקונפליקט פנימי. הגנים האחרים שירשתי וניסיון חיי שיכללו בי אופטימיות וחוש הומור. שתי מתנות אלו עומדות לרשותי ולפעמים מדרך הטבע הן יוצאות לחופש ואז אני נלחצת, נמתחת, מזדעקת ושאר סימני בהלה וקריאות "הצילו" שבי מתייצבים הכן ולחץ הדם שלי עולה כפורח. נעלמים להם ההומור והאופטימיות ואני הופכת לפקעת עצבים צבעונית ומגולגלת היטב מתדרדרת לי במהירות במדרון הכאב שמגייס (כנראה לטובתי) את לחץ הדם. בשבוע האחרון חשתי שזה מתרחש שוב. חשתי שכאב החיים שלי שמולו אני חווה חוסר אונים מפעיל את לחץ הדם שלי והפעם אולי בגלל גילי וניסיוני האישי בחיי ובעבודתי כמטפלת בדרך האינדיאנית ואולי בגלל המשפט החכם שאמרתי לא מזמן לבעלי אמרתי לו אתה יודע