תעצרו את האימהות אני רוצה לרדת או: מגילת העצמאות הפרטית שלי

לא רבות יודעות את סיפור ההריון והאימהות שלי.

לא כי אני מחביאה או מתביישת בו, להיפך..הוא מחזק אותי כל פעם שאני נזכרת בו.

יש בו פשוט כל כך הרבה מורכבויות ועוד משתתפים שחשוב לי לשמור על פרטיותם שלרוב נמנעתי.

בשבוע הבא אעביר את ההרצאה הראשונה שמביאה את הסיפור שלי והמסע שלי להגשמה.

ופתאום מרגישה נוח לקלף עוד קצת מתוך השכבות שעטפתי עצמי בהן.

במיוחד כי אני מגלה כמה הוא מפתח להמון מתנות ואתגרים שהגיעו בעקבותיו.

לפני בערך 6 שנים, ההריון תפס אותי די בהפתעה. הייתי אז בתחילת חיי כעצמאית. הייתי "דולה"- תומכת לידה ומנחת מעגלי נשים.

העסק התחיל בדיוק לזרום יותר ויותר וממש נהניתי מהעשייה שלי עבור נשים ונשים בהריון.

ופתאום, ללא התראה מוקדמת, גיליתי שאני בהריון (אשמור על פרטיותו של האבא אך יכולה לומר שהוא היה אהבה מאוד גדולה עבורי) ואחרי המון המון התלבטויות החלטתי שאני הולכת על זה ושהגוף ואני מוכנים לאימהות, גם בלי לדעת מה יהיה מבחינת זוגיות או מערכתית.

למרות כל שנות הנסיון שלי בתחום ההריון והלידה, הרגשתי בתקופה הזו כמו התלמידה הכי שוקיסטית שיכולה להיות.

הלידה שלי היתה לידת חטף שהנחיתה אותי אל האמהות מהר מדי ממה שיכולתי להכיל (וזה לגמרי נושא לפוסט נפרד) וכך מצאתי את עצמי בתקופה שלאחר הלידה די לבד (עם כמה מלאכים ביניהם הוריי והחברות שלי) עם ילדה קטנה ועסק שמן הסתם אין לי כל דרך לממש.

כשאת דולה את צריכה להיות זמינה בתדירות גבוהה וכחד הורית לא היה ניתן להזעיק אותי באמצע הלילה או בכל רגע..

השנתיים הראשונות לאחר הלידה היו אתגר גדול עבורי.

מצאתי עצמי צריכה להמציא את עצמי מחדש. בינתיים עבדתי כשכירה כדי שיהיה איזשהו בסיס כלכלי...

אבל מבחינת הגשמה שלי כל המערכות הפיזיות, רגשיות ומנטאליות קיבלו פטיש גדול שזיעזע ועצר הכל.

נכון, האימהות היא מתנה ענקית ואני בהודייה ענקית על המתנה הפרטית שאני קיבלתי...

אבל נסו להבין, עבור בעלת עסק או עבור כל יזמת או אישה שרגילה לעשייה ויצירה כל הזמן,

העצירה הזו באימהות היא חתיכת דבר.

חוץ מזה שבחברה שלנו אם את אמא אז את קודם כל ואולי לפעמים רק אמא.

נכון תהיי אולי עובדת בחברה או אשת איש גם..אבל כשאת אמא, מצופה ממך (זוהי התחושה שלי ושל נשים רבות מסביבי) שתהיי אמא! עסוקה רוב שעות היום בהזנה, הכלה, תפעול וחינוך.

לרוב כל זה יגיע הרבה הרבה לפניי.

ואני שואלת מה איתי?

מה עם הרצונות שלי? החלומות שלי? השאיפות להגשמה שלי?

אני יכולה לומר שהיום, כשהבת שלי עוד רגע בת 6, יש עדיין רגעים בהן אני מרגישה אמא טרייה.

האתגרים שהתפקיד הזה מביא ממלאים את חיי. בטח ובטח במסגרת הייחודית בה אני בחרתי.

כשהבנתי ששכחתי אותי, את חגית שאוהבת להביא ממתנותיה לעולם, עצרתי רגע.

להתבונן. להרגיש. להרגיש אותי. להקשיב לקול הפנימי שלי.

והדרך הזו לא היתה פשוטה, אבל מאוד מתגמלת.

ברגע שלמדתי להכיר את האישה שאני. למדתי להפריד את האמא שאני לאישה שאני.

המקום בו הרגשתי הכי חזק את הפער בין שתי האיכויות הללו היה כשהגעתי במסעי אל תוך המיניות שלי.

פתאום גיליתי שאם את אמא שוב..מצופה ממך להשתיק את המיניות שבך. (כשאני כותבת מצופה זה לגמרי גם ציפיות שלנו מעצמנו). כאילו לא יכולה להתקיים יישות מינית בתוך היותי כאמא.

ויצאתי גם שם למסע עמוק בתוך האישה המינית שאני.

גיליתי כמה לא ידעתי על עצמי או לא הקשבתי לעצמי.

והקסם הכי גדול שגיליתי הוא שהכל מחובר להכל.

האימהות, לנשיות, למיניות ולהגשמה המקצועית שלי.

גיליתי שאת העוצמה הכי גדולה של קולי, אני מצליחה להוציא דרך העוצמה המינית שלי.

כן כן, גם אותי זה הפתיע.

פתאום גיליתי שאני לא היחידה וכל אישה כמעט שפגשתי שהקדישה תשומת לב להיכרות עם האישה המינית שבתוכה, נתיב חייה הפך ממוקד, מדוייק ובעיקר מלא בחיות, אנרגיה ומוטיבציה.

נכון, אנחנו נשים והרבה אצלנו זה בגלים (כמו שסיפרתי בפוסט הקודם) אבל לחוות את עצמי בירידות והעליות דרך האישה המינית שאני זה וואו אחד ענק!

טוב, אני יכולה להמשיך ולדבר על זה הרבה..

בחמישי הבא, 4/5 בשעה 19:30, אביא ממתנותיי לנשים שתסכמנה לבוא ולקבלן.

אני מאוד מתרגשת כי זוהי פעם ראשונה בה אביא את קולי בצורה הכי אותנטית שיש בתוכי.

זוהי ממש יצירת העצמאות הפרטית שלי.

את מוזמנת להצטרף אלינו לערב מרגש ומלא בכלים מעשיים להגשמה שלך באופן מיידי.

לכל הפרטים ורכישת כרטיסים דרך האירוע לחצי כאן.

מתרגשת ומצפה לקראת.

אם בא לך להכיר אותי קצת יותר, קפצי לבקר בעמוד שלי בלחיצה כאן